New Stage - Go To Main Page


הן תמיד בוכות אחר כך
אוספות את הבגדים בבושה, בפליאה
מנסות להעלים את עצמן מעצמן
מחזקות חזייה, מטילות בכי שקט
כשהוא אוסף אל תוכן נשיקה אחרונה

לפעמים
שמים כחולים הם דם של בתולות
בוכות על עצמן, על מלך
שנפל, נפטר ונעלם מהעולם
והן שנותרו עכשיו לאור מנורה חיוורת
מתפללות רק בשביל עצמן

והן תמיד בוכות אחר כך
אולי זה בגלל הגשם שמפחיד אותן
רוחות סתיויות שמתנגשות על הדלת
אולי מילים חזקות שלא ישובו
שרידים נושנים שאוחזים באדם שהוא מבוהל

לפעמים
גם האל מסוגל לעצום עיניים
לחרוק את שיניו בבושה של תועה
על איזו ילדה קטנה שדוהה בינתיים
או רגעים תלושים שהם זמן משתהה
ואולי גם על גוף, שעכשיו הוא רק גוף מחולל,
ואולי זה לא משנה לו בכלל

והן תמיד בוכות, הן תמיד בוכות אחר כך
אל תשלה את עצמך
בעיניים גדולות, בדם בוער הן יושבות שם
וחושבות רק על זה, רק עלייך
ואם אי פעם תגיע לשם
שכל גופך דורש פורקן איברים ואדמה שמחכה
דע לך שהן רוצות שגם אתה
          הן רוצות שגם אתה

לפעמים
תבכה בגללן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/1/06 16:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנדורה פארי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה