[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה עכשיו
/
הסערה המשולמת

הכל היה חשוך, החשמל פשוט פסק. בחוץ השתוללה סערה הגשם ירד כל
כך בחוזקה שאפילו לא הצלחתי לשמוע אותו מדבר. האמת..לא כל כך
רציתי לשמוע!
"עזוב אותי, אני רוצה ללכת" צעקתי, אבל הוא החזיק לי את הזרוע
כל כך חזק ולא הניח לי לברוח."תעזוב אותי, אתה מכאיב לי!" "אני
אעזוב אותך עשתרגעי, תשבי ותקשיבי... תני לי לנסות להסביר!! את
טועה.."
"הטעות היחידה שעשיתי היא שנקשרתי בכלל לבן-אדם כמוך!!!" "
תקשיבי..." "לא! איך אתה מעז.." הוא סתם את פי בעזרת האצבע שלו
ועזב לי את הזרוע "בבקשה שני, תרגעי, תקשיבי..זה מאוד חשוב
לי"
הוא ניגב לי את דמעותי, ליטף את שערי ואת פניי...לשנייה רציתי
לקפוץ עליו, לנשק אותו, לעשות איתו אהבה כשנרות סביבנו...כמו
אז... כמו אתמול!..אבל אז שוב נכנסה לי התמונה שלו ושלה, הזונה
הזאת..אלוהים יודע כמה היא רעה!!! בינתיים שנרגעתי קצת הוא
הדליק נרות, היא לנו תה חם "שני...בבקשה תפסיקי לבכות, אני כל
כך מצטער!!!אני אמות בלעדייך...אני כל כך אוהב אותך!" פתאום
ראיתי דמעה זולגת על פניו, הוא היה נראה כזה תמים וחסר אונים
כאילו הוא באמת ימות בלעדיי.."אז איך? למה? תגיד לי
רועי..תסביר לי.."
הוא התחיל לספר על איך שהיא באה אליו ובכתה...אני לא הייתי
בבית אז היא התחילה לדבר איתו, היא ביקשה קצת לשתות, קצת
להשתכר לשכוח מהכל...אז הוא נתן לה הם התחילו לשתות יחד ולדבר
על הבעיות שלה "איזה בעיות יש לך??? למה אתה מספר לה ולא לי?"
קטעתי אותו באמצע.."אוי שני, את יודעת שאני מספר לך הכל, זה
היה מן מצב..שנינו השתכרנו שפכנו מילים מהפה..נרדמתי על הספה
והיא התחילה ללטף אותי..הייתי בטוח שזאת את.." "אנחנו לא
דומות! אתה יודע..!" "שני! הייתי שיכור! שפוך.. כל כך עייף,
שמחתי שחזרת הביתה היא הורידה את הבגדים שלה וליטפה
אותי...בדיוק איפה שאני אוהב...ואיך שאני אוהב..בדיוק כמו שאת
עושה, היא לא הוציאה מילה מהפה...פשוט נישקה אותי, כל כך נהנתי
את יודעת מהאוירה..." "דיייייי.. אני לא רוצה לשמוע כמה
שנהנתם!!"
הגשם המשיך לרדת, קצת נרגע ממקודם, רצתי החוצה,השארתי את הדלת
פתוחה, היישבתי על הדשא ונשענתי על עץ ספוג מים, הייתי רטובה
עד עצמותיי גופי רעד מקור בעוד אני בוכה ודמעותי מתערבבות בין
הטיפות.ראיתי אותו, את רועי עומד על הגג מסתכל על השמיים גם
הוא הצטרף טיפות השמיים בדמעותיו...יכלתי לקרוא אותו...ראיתי
שכואב לו... הייתי כל כך מבולבלת, מצד אחד רציתי לחבק אותו
ולומר לו" זה בסדר, אני סולחת, אני מבינה.." אבל מצד שני האמת
הייתה שלא באמת הבנתי...איך הוא יכל לעשות לי את זה!
"שיכור זה לא סיבה!...יכלת למנוע את זה" צעקתי בבכי חזק בכדי
שישמע אותי  "שני לא ידעתי!" הוא צעק "אני אוהב אותך!!!" צעק
שוב ושוב ושוב הוא הוציא נייר מהכיס שלו "בואי אליי...תחבקי
אותי, אני רוצה להרגיש את גופך צמוד לגופי, את שפתייך נושקות
לשלי, אני רוצה לשמוע אותך אומרת את שמי אלוהים יודע כמה שאני
מטורף אחריך שני! אני אלך אחריך באש ובמים, אעשה הכל למענך
אמות בשבילך"
הוא יצא לקראתי והגיע אליי, שינו עמדנו מחובקים בגשם אבל אף
אחד לא הרגיש את הקור.הוא נתן לי את הנייר שהיה ספוג במים ונתן
לי נשיקה על הלחי...  נכנסנו הביתה ועשינו מקלחת חמה עשינו סקס
עם נרות מסביב עישנו סיגריה... ולמרות שלא יכלתי לשכוח הצלחתי
לסלוח.
זאת הייתה טעות, בלי כוונת תחילה... הזונה לא תתקרב אלינו בכל
מקרה ככה שאין לי דאגה, נצלנית, אבל אני לא מחזירה, שתסבול
ברגשי אשם אמרתי לעצמי.
היינו ביחד שנתיים 4 חודשים ו8 ימים.
אתמול תפסתי את הבן זונה עם חברתי הטובה שימותו שנייהם,
מכוערים, טיפשים מה מצאתי בשנייהם אני לא מבינה שיסבלו ביחד זה
יהיה נפלא! איזה בן זונה!..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היום הלכתי
ברחוב, ראיתי
בחורה, חצי שעה
אני חושב מאיפה
היא מוכרת לי,
ואז זה הכה
בי!!
זה ה"איש" האדום
בצד!!

ושימותו הקנאים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/01 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה עכשיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה