לחצתי על הכפתור האדום, והחזאי שבתוך קופסת הפלסטיק עם המגעים
דיבר על חזית אקולוגית. משהו כזה שיגרום לחודש הקרוב להיות
גיהנום, עם ארבעים מעלות  בצל ורוחות מערביות שנעות במהירות של
מאה עשרים קמ"ש. הוא המליץ לאטום את כל החלונות בפלסטיק בעובי
כפול ולא לצאת מהבית.
הכלכלן שישב לידו אמר שכזה דבר יהיה רע לאינפלציה. אנשים לא
ילכו לעבודה, לא יפרנסו. ממה נתקיים?
ירדתי למכולת, קניתי גולדסטאר, חזרתי הביתה.
למחרת בשבע בבוקר התעוררתי מזיע. התחתונים שלגופי היו ספוגים,
ועל המיטה נראה כתם כהה ורטוב בצורת אדם בתנוחה עוברית.
הפעלתי מיזוג, שני מזגנים ליתר דיוק, ולקחתי פחית גולדסטאר
מהמקרר. הדלקתי שוב את הקופא, מחכה לעדכונים.
החזאי הופיע באותם בגדים מאתמול, ונראה פרוע ועייף. הוא אמר
שהרוחות מהירות יותר משצפו ואם אדם יקלע בדרכן יש סיכויים רבים
שיגיע לעננים. אני דווקא חשבתי שזה משעשע.
בינתיים קריין חדשות ממושקף החליף את החזאי וטען, משום מה,
שפרצה מלחמת אזרחים באוזבקיסטן. לי נגמרה הבירה.
לא רציתי לשתות עוד כי חטפתי בחילה אז חזרתי לישון בתקווה
שאצליח. והצלחתי. חלמתי על פחיות גולדסטאר ענקיות שעליהן
בלונדיניות עירומות לחלוטין, בגלל שחם.
קמתי למחרת אפילו די מאוחר, בתשע, ולגמרי שכחתי מהחזית
האקולוגית ושאר החרא הזה שמשדרים היום בטלוויזיה, אז יצאתי
בתחתונים מהבית כדי לקנות לי גולדסטאר, והרוח סחפה אותי מעלה
מעלה. לא עברו שתי דקות וצאתי עצמי על ענן.
על הענן היו שני שלטים: אחד שמצוייר עליו חץ, ושני שכתוב עליו
'אוכלוסיה 22,008,472,661'.
התקדמתי עשרה מטרים וראיתי שערים ענקיים שכתוב עליהם 'גן עדן'.
בגלל שלא הייתי בטוח אם אני חי או מת, פשוט קיפצתי כמה שעות
טובות מענן לענו, עד שנחתי על ענן עם מקרר. כשפתחתי את המקרר
גיליתי בפנים פחית אחת של גולדסטאר, וכשלקחתי אותה, צמחה
במקומה פחית נוספת, ככה כל פעם מחדש.
השתקעתי בענן הזה, כי הוא היה רך ונעים, וכי היה לי מה לשתות.
ומדי פעם עברה לידי איזה כוסית שהיתה בדרך לגן עדן, ומדי פעם
זיינתי, ומדי פעם לא.