גידם הולך בטל, שיכור מרחמים עצמיים
נכה על כיסא גלגלים, יודע שלעולם לא יחלים
חירש שומע רק את קולות לבו
עיוור מפשפש בנבכי ילדותו
היכן ראה את הצבע הירוק לראשונה
מי גרם לו להתהלך לעולמים כאישה זקנה  

אש גן-עדן, לאותם אנשים מסכנים
שורפת אותם, הם נכווים ונהיים נכים
במצולות הים דגיגים שומרים על בית העץ
נרקב הוא, מקומם של מלחי ומלאכי הקץ

שומר הסף נפגע והובהל לבית החולים
הוא יהיה בסדר, כולם בעצב מבטיחים
עצבי ברזל מחלידים עם הזמן
מטמאים כל מרחב מוגן  

אש גן-עדן, לאותם רגעים אפורים
בוערת בלבם, של אנשים טובים
פושט מעיל נגד להבות
מנסה להגיע עם גן-עדן להבנות חדשות

אילם מדבר לעצמו אך לא שומע
מחפש מישהו שאולי יודע
למה נכווה גרונו, מי עשה את המעשה הנורא
רוצה הוא למות, גן-עדן לעזרתו נקרא

אש גן-עדן, צבעי רחמים מוקפים בחומות
ענן כחול מורה לכולם לעמוד בשורות
תיכף תגיע מישהי עם מטף המחולות  
תכבה אותה, כולם יצטרפו לשלוות החולות