כשהגשם דפק על הגג
נבטו זרעי אהבתנו
בשדות חדרך החמימים
ובחיוכיי התמימים
כשהתבהרו השמיים
הייתה היא כבר פורחת לה
בשלל צבעים מגוונים
ובחיבוקינו החמים
עם צאת השמש הלוהטת
נשתנה אופיה והתייבשה
לה הרומנטיקה,
לפחות מצידך.
ועכשיו כשבא הסתיו
ושוב הזמן לזרוע זרעים
אהבה חדשה עם אחרת
זכרון האביב אינו מאפשר
לאדמתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.