אני כבר מצאתי.
כולם מחפשים את זה.
לעיתים מחפשים חודשים, לעיתים שנים.
לעיתים מתאמצים ומגזימים בחיפוש.
לעיתים מוצאים ומפספסים, מחוסר הערכה.
ולפעמים לא מוצאים בכלל.

אבל המציאה, שווה את החיפוש.
מעין שלווה נפשית.
מעין ידיעה נעלה.
מעין ביטחון, בהרגשה שזה קיים.
ומתאהבים בזה ככל שהזמן עובר.
ורוצים את זה תמיד לידך, איתך, בכל חלק של היום.
בכל הישג, עולות המחשבות על זה, ורוצים את זה קרוב.
בכל גאוה, בכל מעשה, בכל שטות, בכל נפילה.
תמיד זה נמצא בשבילך שם.
תמיד זה תומך, מרגיע, עוזר, אוהב.
דבר שאי אפשר לקבל במקום אחר.
וזה כל כך שלך, ואתה כל כך של זה.

כולם מחפשים את זה, כולם.
ואני כבר מצאתי.
את החלק המשלים שלי,
את ההבנה שלי,
את המצפון והמוסר שלי.
את כל מי שאני באחר.

אני כבר מצאתי את הבר שלי.



מוקדש לכל מי שמצא את ה"בר" הייחודי שלו, כפי שאני מצאתי את
בר שלי. אוהבת אותך מותק!