התחושה הכי מוכרת
תחושה ישנה,
פחד מוכר,
אהבה, שוב אהבה
ככל שיותר טוב,
פחד לאבד,
ככל שהאושר יותר גדול...
אהבה, הכי גדולה שבעולם,
טירוף מתמשך...
ושוב אותן בעיות, שמטרידות,
מפריעות למנוחה, מורידות הביטחון,
פחד לאבד... שוב.

יודעת שהייתי שם, באותה סיטואציה,
באותו מצב
יודעת שעברתי את זה כבר
ואיכשהו, אין לי מושג איך,
המשכתי...
ואז חיפשתי שוב,
ושוב מצאתי,
והפעם לתמיד
הפעם לא תהיה עוד פעם
כי הפעם לא יהיה אפשר עוד,
להמשיך...

שוב תחושה מוכרת, ישנה,
אבל חדשה מאוד
של אהבת אמת, התאהבות טוטאלית,
התמזגות של נשמות
כל נפש לעצמה היא,
והחיבור יוצר ייחוד,
ואיחוד, ואושר,
וכל מה שחלמתי מעולם
אבל פחד לאבד,
פחד שתמיד נמצא
והפעם אם יקרה, כבר לא יהיה קל להמשיך...
(אם בכלל אפשרי)

מצאתי את אהבת חיי, אני רוצה לצעוק,
שכולם ישמעו, מצאתי אותה, אחרי לא מעט סבל וייסורים
וכשאני מבחינה בניצני שבירה שהם לא בגללי,
הפחד הזה לאבד עולה שוב -  ורק רוצה להגיד, אני לא אוותר,
עד הסוף אהיה שלך, עד הסוף ועד עולם...
ולמרות שקשה לפעמים, ולמרות המצב הרגיש,
נתגבר ונגשים את החלום הזה שלנו, עד עולם
אוהבת אותך!!!