הגעת עם דמדומי היום
את ילדה כזו של שקיעה
חצי אמת חצי חלום
מין פלא של הבריאה
כמו חד קרן
כמו פיה
כמו נערה בהפתעה

מתיישבת על המיטה
ממש לידי
אומרת שאת רוצה להיות רק איתי
ואני חושב על כל האנשים שם בחוץ
ולא מוצא בזה שום הגיון
אבל מניח שכך זה תמיד
כשמציאות מתערבבת בדמיון

אפלה יורדת על העיר
וגם על החדר
את פושטת חולצה
ואני עוטף אותך בזרועותיי
מניח ראשי על חזך
ופתאום עולות דמעות בעיניי
ולא אדע מדוע
לפעמים רוך גורם לכאב
ויופי צובט בגעגוע

את לא שואלת מה קרה
רק מחבקת ומלטפת שערי
ואני מחבק אותך בכל הכוח
ובכל העדינות
וזה כל מה שאני רוצה לעשות
עכשיו ובכל הימים ובכל הלילות
רק להחזיק אותך קרוב
ליבך צמוד לליבי
פועמים בשני קולות

הצרצרים שרים לך שיר ערש
את נרדמת ומחייכת בשנתך
אני יושב ער על המיטה לידך
ורק מביט בך שעה או שעתיים
הכל נראה לי כל כך במקום
כמו פאזל מושלם
אני מאושר
ולפני שגם אני עוצם עיניים
אני מבין על מה לואי ארמסטרונג שר

נמוגת עם ערפילי הבוקר
את ילדה כזו של לילה
של צללים
ואני מחבק חצי מיטה ריקה
עוד חש בניחוח
עוד מרגיש את המגע
עוד שומע את המילים