לא זזה, לא נלחמת, רק
צפה על המים בהשלמה
שקטה כי שום דבר כבר לא
חשוב. מה היה, מה יהיה, מי
אני.

צופה על העולם מסביב
מתפרק ומתמוטט, ושברים
שהרכיבו פעם את כל היקר לי
צונחים מסביבי.

אני צריכה להיפצע, לדמם, לצעוק
להילחם, להדביק את השברים לשלם
אבל כבר לא מספיק אכפת.
זה כבר לא משנה.

לא זזה, לא נלחמת, רק
צפה על המים בהשלמה
שקטה כי שום דבר כבר לא
חשוב. מה היה, מה יהיה, מה
עשיתי.
הרסתי.
פגעתי.
שברתי.
פצעתי.
ועכשיו נשארתי לבד.
צפה על המים בהשלמה.
מתחילה לשקוע לאט לאט
לא נלחמת לא מנסה למצוא אוויר.
רק שוקעת.
לאט.
בשלווה.
בהשלמה.