אז הנה אני הולכת לי במחנה הריכוז אושוויץ וחושבת עליך.
דוד, הרגע הגשמתי חלום והקראתי את שמות משפחתך.
אני יודעת ומקווה שאתה מסתכל עלי מלמעלה בחיוך הקטן שלך,
ובלבך רגש של גאווה ושמחה.
עכשיו אני מבינה את המשפט: "לזכור ולא לשכוח!"
וזה מה שאני אעשה,
אזכור ולא אשכח את תמונות הילדים העצובים שלא יודעים כי הם
עומדים למות.
אזכור ולא אשכח את המשרפות שהיו רעבות לבשר אדם.
אזכור ולא אשכח את תחושת החנק בתאי הגזים.
אזכור ולא אשכח את תחושת הגאווה,
ללכת עם דגל ישראל ברחבי מחנה ההשמדה עם שירת המנוננו בלב!

מתוך יומן מסע 2005