מלים ריקות בחלל האוויר

קצת אוויר, למתוח שריר
חיוך אחד אחרון

זה כמו ריקוד
אתה חייב להגיד כמו מה זה
ולספר עצמך בין השורות
באש
כי אתה אש ולא מים
כי היית צריך להחליט אם אתה אש או מים

תנסה בשפה אחרת
תנסה להחליף קולות
עם אדון המלים
שגם הוא יתעייף (הילד כנראה מבושם מניחוח של קטורת שמימית)

לא, הוא לא כותב מסטול
כי כך המשטרה תעלה על עקבותיו
וזה יהפוך לעניין רציני ומסוכן
לא, אדוני,
הוא רק כותב מחדר
לבוש בסוודר (מי אתה בכלל?)

אני מפנה את השאלה אלי
כך שאתה נקי מסכנה
רק אמור לי מה עובר לך בראש (רק דברים טובים)

ספר לי על הגינה
בה הטמנת
את גופתה של אחותך (נו) הנשרפת
כשעולה השמש אל תוך החצר, מחצר-יער (מה זה חצר-יער?)
ומי האנשים שמכירים אותך (הו, אלוהים)
ומי אלו שחורזים לך מלים בשיר
ועושים דברים בשבילך
אבא ואמא שלך...

מוצרט של השקיעות הקטנות אל תוך צווארך (יש פה אישה אז הכל
בסדר).

בטהובן של ארוחות גדולות עם סן-ברנרד (מי חשב שכך יהיה?)
והסימפוניה התשיעית נמשכת עד השעות הקטנות של הלילה

נוקטורנו (אני מאמין שזו המילה הנכונה)
אבל השקעתי מעצמי עכשיו
אני העבד ואני האדון אבל זה בנאלי
(בכלל לא בנאלי, לא שמעתי על זה אף פעם)
וסוג ההומור השחור הזה שאתה מזריק לורידים:
חשוב טוב, עשה טוב, הולד ילדים

זו ההמשכיות, אלו החיים
וכשתקרא את זה בעוד שלושים שנה (כן, אני מכין אותך)
תזכור שאתה פסיכי ושום דבר לא יעזור
וזה המסר שלי היום
אולי הוא יהיה שונה ביום אחר
אולי הוא יהיה 'דבש'

עזוב שטויות,
הם שוב עוטפים אותך פה בשקרים
(ואתה מאמין)
היה חזק- האמת היחידה