"תסלח לי" - היא אומרת לי
"תסלח לי" - היא מתחננת
ואני עומד מולה, לא יודע מה לעשות
לכעוס כמו שלא כעסתי מעולם
לעזוב ולא לשוב אליה לעולם
לחבק אותה ולא לעזוב
בחירה קשה.

הדמעות מורחות לה את האיפור
אבל לא איכפת לי
היא תמיד תהיה יפה בעיני
כשהיא קמה בבוקר
כשהיא שבה מהעבודה
כשהיא מתקלחת
כשהיא ישנה
אז כנראה שאני אוהב אותה.

היא מתיישבת על הספה ומחזיקה כרית
קרוב לחזה. קרוב לליבה.
אני בא - מתיישב לידה
אף אחד מאיתנו לא זז. כמעט ולא נושמים
היא לאט לאט נשענת על כתפי
ואני, בלי לחשוב או לדעת מה אני עושה
אוחז אותה חזק חזק ולא עוזב
ונרדמים.
ולא מתעוררים לעולם.