[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לארי סנגמן
/
אולי מחר





כשהלימודים עולים לשכל חיי חברה נהיים קצת נטל
לא נהרג ומתחשל-בסוף אני אגמור כמו פסל
לא יורד מהשפל-מהחוף ולעמק השווה
ואם אני כזה מקורי אז למה כל היום משווה
ת'עצמי לאנשים אחרים-שלא מכירים אותך בגרוש
כבר לא נכנס לסכנות ההתנסות עשתה לי חוש
לזה..הכל חוזר על עצמו רק הגרסא משתנה
העלילה של החיים קבועה-ואין תשובה למה נשתנה
הלילה הזה- ויש עוד ים של עקרונות
שלא רוצה לשבור אותם-כי אין סודות
בחברה-כולם אותו דבר, שרשרת של שפוטים ומנהיג
כל אחד תקוע לשני בתחת-לאופי לא נשאר שריד
אין כבר מה להגיד-למי שששמע הכל
אולי תמצא באינטרנט ת'פוטנציאל שלך לנחול

דמעות שנשפכות היום ואושר שסורר מחר
כאב שנעלם אתמול-כאב אשר ייחזור מחר
כן, אולי מחר נפתח עיינים אל עתיד ייפה יותר
ואולי מחר תראה איך שהכל נסגר ונחליט לוותר

אולי שתקתי וייצאתי-פתטי ליידכם
ואתם כ"כ גדול, לא? מוזר שאנלא רואה אותכם
ממטר, וזה שטויות נכון? הוא בטח לא רואה בכלל
אבל אני רואה הכל-גם אם אני לא כזה משוכלל
בירידות ובקללות ועדיין איכשהו שורד
כל העולם הפנה לי גב ולא הפסקתי להיות מורד
אפילו כשלא ייכולתי להתמודד-תמיד עמדתי זקוף
תמיד הייתי אמיתי, ולא כמוכם שקרן וכ"כ שקוף
על כל הצוף שלא שתיתי-אכלתי חרא ממכם
אבל עכשיו אני חזק יותר-ופשוט מחזיר לכם!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא אמרה לי
תיקח תפוח
וסוודר

וזאתי אמרה לי
רק תיקח
קונדום


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 21:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לארי סנגמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה