כבר כמעט חצות היא ממהרת
גומעת שלושים מדרגות ביעף
עיניה עייפות, ונשמתה בוערת
כפכף אצבע אחד בדרך הועף
חמש מדרגות היא כבר ספרה
ורק לפני כמה רגעים עדינים
עם כל מדרגה, אהבתה בערה
הם היו שם ביחד בין הסדינים
עוד עשרים מדרגות נבלעו
איך היא הרגישה חומו ולהטו
לחייה סמוקות, שרק לא יגלו
באילו עוצמות, היא אוהבת אותו
ויש לה אחד שממתין לה בבית
נח לו בשקט, מול אורו של הנר
ניחוח חזק, מעץ תות ועץ זית
ליבה, שייך לאחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.