שוב אל בוקר חדש בחיי אני קמה,
והאור בחלון לי לוחש בוקר טוב.
שוב מוצאת לי חיוך בין חיים מלאי דרמה,
והקור שבלב נעלם מבלי שוב.

זה לא שיש לי אהבה, שהפיגה את הפחד,
לא ששוב הגיע מישהו שנתן לי ביטחון.
רק תחושה שלא לבד כי עם כולם אני ביחד,
זורמת עם חיי צועדת מלאה ברון.

שוב כבר לא פוחדת להמר על החיים,
חלפו שנים התבגרתי והיום אני שונה.
יש מספיק כוחות בלב שלי לצעוד עם ההולכים,
בוגרת, מחוזקת כאן אני, לראשונה.

לא יודעת מה גרם לשינוי המבורך,
רק מוצאת אותו בריא לי, מחזק עמודי יסוד.
אני נתמכת בעצמי ומאושרת בשל כך,
והאושר שמציף אותי ייבש את שהיו דמעות.

בין חיוך לחיוך פוסעת לי בדרכם של השלמים,
כי בגרתי והבנתי שלבד זה רק מילה.
עוד יודעת שיגיעו ימים פחות מאושרים,
אך אני אהיה בסדר כי כיום אני שלמה.