שלום אלוהים,

זה אני, מאתמול. אתה בטח זוכר אותי, ירקתי לך בפנים לפני שבוע
ולפני חודש, וגם ביום כיפור. בכל פעם שהבהרת לי שאתה קיים
ושאני צריך אותך, ירקתי לך בפרצוף, כי אני לא צריך אף אחד
שיעשה לי טובות. אף אחד. אפילו לא אתה, אפילו שאתה אלוהים. אני
לא צריך אותך, ואם אתה מרגיש צורך אחרי המילים האלה לקחת את
חיי, אתה מוזמן לעשות את זה. סעעעמק.

אתה בטח חושב שאתה כל יכול, הכי טוב בעולם. אבל לא, יש לך
מצפון, והמצפון הזה הוא הדבר היחידי שיותר גדול ממך. מה מפריע
לך לקחת את נשמתי? מה מפריע לך לשנות את המוח שלי כדי שאני
אהיה כנוע? מה מפריע לך לשנות את המציאות? המצפון שלך. אם תעשה
את זה, אתה לא תוכל לחיות עם עצמך, כי יחד עם חיי נצח, יש עוד
מספר דברים, כגון סבל נצחי או ידיעה נצחית, ידיעה שבן אנוש שחי
בקושי 80 שנים בממוצע ניצח אותך. המצפון, או היהירות?

אז יצרת אותנו, וזה נותן לך את הזכות לעשות כל מה שאתה רוצה
בנו. האם רק לנו, לבני אנוש, יש מוסר דפוק של שליטה בחיים של
הילד שלך עד גיל מסויים, ואז לתת לו לפרוס כנפיים? או שגם אתה
שותף להשקפה הזו? אתה בודד שם. אם לא היית בודד, לא היית יוצר
אותנו ומנסה לזכות באהבתנו, היית יוצר אותנו סוגדים לך. אתה
פשוט בודד. פתטי.

כל כך פתטי, שחבל לי עליך. אני מרחם עליך. יושב שם למעלה, ואתה
הכי בודד שיש. אתה זקוק לאהבה הזאת, לרחמים. אתה זקוק לה כי גם
האנשים שאוהבים אותך, הדתיים, לא באמת אוהבים אותך. הם פוחדים
ממך או סוחטים אותך, במחשבה שאם הם יראו אהבה, אתה תראה משהו
חזרה - אהבה, כסף, מזל, מה לא. ואתה, אתה לא רוצה את סחר
החליפין הזה, כל מה שאתה זקוק לו זאת אהבה ללא תנאים, שיאהבו
אותך בגלל מי שאתה ולא בגלל מה שאתה מסוגל לעשות.

אני מכיר את זה, וזאת הסיבה למה אתה לא מחסל אותי. אתה יודע
שיום אחד, ברגע שאני ארגיש מספיק בשל, אני אוכל להגיד לך שאתה
גבר גבר. אבל עד אז, כל פעם שתתערב לי בחיים, בצורה חיובית או
שלילית, אתה תקבל את היריקה הזאת בדיוק בעין השמאלית. כי אני
לא צריך את הטובות שלך, ואתה לא צריך את הטובות שלי. אתה צריך
אותי, וזאת הסיבה למה אני עדיין חי. אתה צריך אותי, ועל כך יש
לי רק דבר אחד לומר: אעעעמן. על משקל סעעעמק.

שלך,

אלי.