שיקה זמי / בדרך הגדולה |
ללכת...
ענבלים במראה ושריקות
ושדה בזהב על ערב
דומית בארות ירוקות
מרחבים שלי ודרך
העצים שעלו מן הטל
נוצצים כזכוכית ומתכת
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות והוסיף ללכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|