[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צ'רני שחר
/
האיש והסקסופון

העלים של הרחוב שורקים שריקה ארוכה כל הדרך מהעץ על האספלט
המטונף שמונח לרגליהם. היה קצת מעונן באותו היום, והאיש ראה את
זה כמו סימן שהקיץ נגמר, והסתיו יביא איתו אנשים שונים. הוא
ישב ושתה באיזה פאב צדדי כשבחנייה בחוץ המתין לו הסקסופון שלו,
זוהר, מצוחצח , משובח. ולמרות שהיה רק סקסופון, הוא היה הרבה
יותר יפה מכל האופנועים הכבדים והמכוניות המהירות שנחו לידו
בחוץ. את הדלת האיש לא סגר לגמרי כשהוא יצא, אולי בשביל להודיע
שעוד אולי יחזור, אולי כדי שתהיה לו אפשרות לחזור. אבל מאותו
היום שהוא עלה על הסקסופון שלו והתחיל לנסוע ,הוא אפילו לא
התגעגע פעם אחת . הוא אף פעם לא חזר.
אנשים אומרים שהוא עדיין רוכב על הסקסופון שלו לעבר השקיעה ,
יש כאלה שאומרים שהוא נטש את הסקסופון בשדה התעופה ונסע רחוק
רחוק אל מעבר לים, ומאז הסקסופון מסתובב לו ברחובות הכי אפלים
של הערים הכי גדולות ומחפש את בעליו, לא מבין למה ומדוע, ננטש
בכזאת סתמיות, סקסופון כזה טהור, זהוב עם הצליל הכי נקי שאי
פעם מישהו שמע, רק שאף אחד לא היה יכול לרכוב או לנגן עליו חוץ
מהאיש , כי הסקסופון אהב את האיש, ולא היה מוכן לתת לאף אחד
להתקרב אליו יותר מדי. מספרים שפעם אחת לאחר שנתיים של חיפושים
הסקסופון כבר היה מיואש, לא היה לו כסף, והוא היה מלוכלך ורעב
, אז הוא החליט להגיע לאיזה מועדון ג'אז ניו יורקי כדי שמישהו
יוכל לנגן עליו תמורת קצת כסף ומקלחת חמה, הוא כבר לא היה כזה
מצוחצח וזהוב כמו פעם, ומקלחת חמה הייתה מורידה ממנו את ההרגשה
של הזמן האחרון והייתה מזכירה לו איך הוא באמת, עד כמה הוא טוב
, כמה הוא זהוב אצילי ומשובח. בסוף ההופעה אחרי שהאיש שניגן
עליו בקושי הצליח להפיק ממנו חצי מיכולתו, הרגיש הסקסופון
בחילה ורץ להקיא בשירותים, כשהוא שטף את פניו מול המראה הוא
החל לבכות ואמר לעצמו שבחיים יותר לא ימכור את גופו ונשמתו
תמורת כסף או הטבות, הוא הרגיש איך העולם הזה סוגר עליו, איך
הוא בגד באמונותיו, איך בעצם הוא נמכר על ידי עצמו למשהו שלא
רצה לעשות. הוא התגעגע אל האיש שלו. והרגיש שזה מספיק בשבילו,
הוא לא רצה עוד לסבול,  עוד באותו הלילה הוא קפץ אל מותו מאחד
הגשרים של ניו-יורק.

ישנם אנשים שאומרים שהאיש והסקסופון שלו נסעו ונסעו ולקחו
פניות ודרכים שאיש עדיין לא הגיע אליהן , והם עדיין ממשיכים
במסעם, מגלים עולמות נסתרים דרך נופים מרהיבים וחוויות מצחיקות
ומצמררות שלא היו מביישות אף תסריט הוליוודי שאי פעם מישהו
כתב. הייתה אפילו שמועה טראגית שהאיש נסע מהר באחד מהסיבובים
בדרך הביתה והתרסק לתוך סלע באיזה דרך מדברית שכוחת אל, האיש
נפצע קשה לפי השמועות והסקסופון שיצא ללא פגע החל לצעוד בשעת
לילה מאוחרת אל תוך המדבר בכדי להזעיק עזרה, אך הוא טעה בדרכו
ונפל לתוך נקיק עמוק שהתברר כהדרך לגן העדן לכלי נגינה. ואילו
האיש נשאר בודד ופצוע, את השמש של הבוקר הוא עוד ראה במטושטש
כשאת הצהריים הוא כבר בילה בעולם הבא עקב איבוד דם רב.

ישנם אנשים שטוענים שראו את האיש והסקסופון עוברים במהירות
אצלם ברחוב, יש אנשים שמאמינים להם, ויש כאלה שלא, בכלל יש
אנשים שאומרים שהכל שטויות, ושאין דבר כזה איש שרוכב על
סקסופון וגם מנגן עליו, וממתי בכלל סקסופון יכול לנסוע?. יש
אנשים שאומרים שזה סיפור יפה אבל ידוע שהתחיל כבדיחה בשיחה של
שני שיכורים איריים מזוקנים באיזה פאב דחוק בדבלין . ויש אנשים
שלא שמעו על דבלין, אבל עדיין טוענים שהאיש והסקסופון הם סתם
המצאה של חולמים או של התקשורת השקרנית , הם אומרים שהכל אגדה,
סתם סיפור ילדים שהומצא אי שם בבקתת עץ, ששוכנת בקרחת יער
מושלגת, בסוף הדף השביעי, של סתם איזה ספר ישן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החומר פארש
הבאנג על הפנים
האקמול נגמר
והלשון בפנים
נגמרה ההשראה
גאון אני לא
אצא
מתי אני אקרא
בבמה כשאני בבית
כסא?


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/06 12:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צ'רני שחר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה