בכל שנה באותו היום
הרוח מגיעה אל שדות החיטה
במלוא כוחה שתמיד מתחדש
היא מעיפה את הזרדים והעלים הרחק,
בבוקר למחרת כמו בכל שנה
אני מתעורר אל זמן אחר
ולא שבה אותה התמונה,
רוח, תנחת,
אני כאן אתך,
אל תעיף דבר,
רוח, אל תיקח
מה שלא שלך
גם אם זה טבעם
של ימי העבר,
על כיסא מעץ ישן
אני נח וסופר את הדקות
כאילו גם אני בתערובת הזמן
מחכה אי שם אל הסוף,
והגשם שוצף ומרטיב האדמה
כמו בכיו של האדם,
ואני מתעצב, לא יכול להתערב
ואולי הוא כלל לא ברכה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.