|
הגשם שיורד
על חלוני דופק
מראה לי שהוא חזר
אומר לי
מזכיר לי
כמה עצוב להיות לבד
במזג אוויר כזה
הייתי אמורה להיות במיטה
היית אמור לכסות את גופי העירום
היינו אמורים להיות גוף אחד
בחורף שחזר
והפציע שוב
הייתי צריכה לכסות את עצמי
היית צריך לחבק אותי כי היה כל כך קר
היינו צריכים להתקרב
בעצבות שהבזיקה
כך בלי להודיע
הייתי רוצה להיות שלך
היית רוצה לגזור את מטר הדמעות
היינו רוצים לשבור את השתיקה
בבדידות שחתמה קבע
אצלנו לכל החיים
הייתי יכולה לעצור ולחשוב
היית יכול להקשיב ולגלות
היינו יכולים לבכות ביחד
אבל היה כבר מאוחר
והגשם כבר פסק
הקשת הופיעה לה
מסמלת המשכיות
האוויר חזר לדרכי הנשימה
ושוב...
אפשר לצרוח
אפשר לצעוק
אפשר לעצור הכול
לחשוב-
ולהמשיך הלאה...
צריך להניח לעבר להישאר עבר, צריך לחיות את ההווה כי כל דקה
היא רגעים שלמים שאולי לא יחזרו, לא לחשוב יותר מדי על העתיד,
הוא עדיין לא הגיע... |
|
|
"עלי עליי או
עלי לניידת"
שוטר עוצר נערה
עובדת בתל ברוך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.