[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירן צמח
/
והאהבה אמרה לא

אם הייתי יושבת עכשיו מולך בוודאי הייתי משפילה מבט, מחפשת
איזה מפלט להיאחז בו- ברצפה, בשולחן, באנשים שסביבי, הכול- רק
לא להביט לך בעיניים. כן, אני מקשיבה לך. אתה נורא לא רוצה
לפגוע ואולי גם לא לעשות את זה, אבל כבר החלטת לוותר. זה לא
זמן טוב בשבילך לפתח מערכת יחסים (שמעתי נכון?). עדיף לעשות את
זה עכשיו מאשר יותר מאוחר, כשיש כבר רגשות, לא? כן, אתה צודק.
זה לא כאילו ששאלת, אבל אני עונה לך בלב שלי. אתה נשבר מול
השתיקה שלי, מול המבוכה שלי. ואז אתה שותק. אני מנסה להוציא
אותך מהשקט הזה שנכנסת אליו. אני לא צריכה את חוסר האונים הזה
שלך עכשיו. זה לא באמת. כי כבר החלטת. וכן, אפילו שאתה לא עונה
לי כשאני שואלת אותך את זה, אתה כבר בטוח בזה. כי חשבת על זה
כבר כמה ימים. ולא אמרת כלום. לא שיתפת. לא חשפת. בזמן שאני
נהניתי לי במחשבה שכיף לנו אתה ניסחת במוח איך להגיד לי שזה לא
מתאים. אתה נורא מבולבל, אתה בתקופה נורא לחוצה, ואתה לא רוצה
לפגוע בי. לא, אני לא ילדה קטנה, אל תדאג. אני יודעת בדיוק מה
אני עושה. גם עכשיו זה פוגע. נכון, לא הרבה, אולי דקירה קטנה
של מחט. כמו זריקה. כבר פגעו בי בסכין, אני יודעת איך זה
מרגיש. אז ניצלת את ההזדמנות לעשות את זה כמה שיותר מהר. כל
הכבוד.

אם הייתי יושבת עכשיו מולך בוודאי הייתי משפילה מבט. מחפשת
איזה מפלט להיאחז בו- בבגדים, בתיק, בפלאפון, הכול, רק לא
להביט לך בעיניים. הכול הרי מתחיל ונגמר בהן, לא? אני יודעת
שאם תביט לי בעיניים תדע מה אני חושבת. לא, אני לא רוצה שתדע.
זה לא ייתן כלום. זה חשוב לך? למה? הדבר היחיד שזה יכול לעשות,
זה לגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך. אולי אם אני אצעק עליך,
אולי אם אני אגיד לך שאתה חתיכת מניאק, אולי שתלך להזדיין,
וחבל בכלל שהכרתי אותך- זה יקל עליך. לא, אני לא אעשה את זה.
אני גם לא אנסה לשכנע אותך שתתן עוד צ'אנס. זה לא אני. מספיק
לי שתדע שאני מאוכזבת. אם הייתי כועסת- זה היה עובר לי ברגע
שהיית מבקש סליחה. אני לא כועסת.

אם הייתי יושבת מולך עכשיו בוודאי הייתי משפילה מבט. אני יכולה
להרגיש את העיניים שלך עליי, וזה מביך אותי. מה אתה רואה כשאתה
מביט בי כך? אני כמו בצל- שכבות שכבות של... של מה בעצם? של
אישיות? של הגנה?
קילפת שכבה. אולי שתיים. אבל לא נורא, השארת לי עוד כמה שכבות
להתכסות בהן בחורף הקר.

אתה בן אדם מדהים, בדיוק כמו שתיארו אותך. אני לא אגיד עכשיו
שאתה לא. אתה עדיין כן. וגיליתי רק חלק קטן ממך. מה זה אומר?
חלמתי שאנחנו בלונה פארק, רק שהיינו לבד. זה לא סרט אימה.
ההרגשה הייתה טובה. אני מרגישה בטוחה איתך? אני סומכת עליך? מה
זה אומר? שאלת אותי, והתבלבלתי. אני לא יודעת.
אני לא רוצה שתעלם מהחיים שלי. לא הגדרנו שום דבר מההתחלה,
ואין סיבה שנעשה את זה עכשיו. אז בהתחלה זרמנו עם זה,
ועכשיו... עכשיו זה עכשיו. נזרום גם עם זה, רק שזה יהיה כיוון
שונה.

אם הייתי יושבת מולך עכשיו בוודאי הייתי משפילה מבט. אבל אני
לא יושבת מולך. אני יושבת על הרצפה בחדר שלי, בטוחה מכל מבט
בוחן שלך. מחזיקה את הטלפון חזק ואני שותקת. אתה לא יכול לדעת
מה אני חושבת, רק לנחש. זו הדרך הנוחה שבחרת לך. ובזמן הזה
שאתה מסביר לי למה לא, אני מסדרת את המחשבות שלי (ואולי גם את
הנשימה, מההלם), ומצליחה להוציא איזה משפט מעודד מהפה. זה
בסדר. לא, אני לא כועסת. כן, אתה עדיין מותק של בן אדם. כן,
אתה צודק, טוב שעשית את זה עכשיו. אתה עדיין חייב לי יום כיף.
אני מנסה להשחיל איזה משפט מצחיק שיוציא אותך מהמבוכה הזו
שנכנסת אליה. למה, לעזאזל, אתה נבוך? וכן, אני רוצה שנשאר
ידידים. אני קצת צינית, אבל אתה מבין. אתה יכול להרגיש טוב עם
עצמך, כי היו לי הרבה נפילות בחיים- ומכולן קמתי. אז עכשיו אני
קצת צולעת, ונשברו לי כמה חלקים בגוף- אבל אני עומדת.

לעולם לא אפסיק להתפלל.
מלאך שלי, מלאך שומר, תאהב אותי כמו בהתחלה, תביט עליי וחבק
אותי חזק- ולעולם אל תעזוב. לטף אותי, נחם, קבל בכל עת, פזר
עליי מעט מטובך, מהאהבה, פזר עליי רסיסים של אושר ושלח אליי את
השמש שתאיר עליי לעולם. רקוד איתי, שיר לי, כי לך שמור הריקוד
שלי, לך מוקדשים כל שיריי... רק שלא אפספס את ההזדמנויות שאתה
מעניק לי, שאנצל אותן עד תום, שלא אאבד את שפיותי, שלא אאבד את
תומי ואהבתי...
...ואני עדיין פה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העם עם הקורבן








אנתרופולוג
קליני
גונב לאורי
אורבך רעיון,
(לא בפעם
הראשונה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/06 21:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירן צמח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה