15/05/2005

הגשם הרך כל כך, ייפסק בסופו של הגשם
כמו כל טפטוף אחר שמפסיק כאשר מגיע לסופו.
בסופו של דבר תמיד יש פסק. ההתחלה היא כבר דף חדש.


לגעת בגשם זה כמו לטוס על קו של אור נוגע,
ששכח את האור דולק. והעיר כל כך מוארת ובכל זאת עייפה,
פושקת את ההפסקה שלה ומתכסה בערפלי הכיכר.

הרחובות האלו אינם זזים לשום מקום, כי אין להם דרך
ללכת בה. וגם דרך לא יכולה ללכת את עצמה.
הרחובות שוקעים במבוך הזמן, נמשכים אל קרקעיתם.

לגעת בגשם זה כמו לנגוע בקפל שמלתך האדומה. להסתכל
עמוק אל עינייך ולחלום את הקיץ מחמם את האביב שאוזל
בין שיחי היסמין. לגעת בגשם, זה לצוף על אור חיוך ולדמוע.