חגי קמרט / חדלון |
האוויר הנעים ישנה מצב רוחו
אחבק תמרור אין כניסה, לפניו ים אחריו חולות.
כל האנשים ההולכים בשבילי חוזרים חזרה
הבתים נחנקים זה אחר זה
מתח גבוה יורד אט לאט ארצה וחובר לאספלט אפור.
נפלה לי העיר שם ליד עמוד החשמל הערום
ידיי רפות מחצוב עיר אחרת
ליד האופק מחכה לי אבי וספר זהב בידיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|