עולה לה נשמת יהונתן וחוזרת אל כור מחצבתה.
עומדת בחיל ורעדה בפני בית דינה.
זועקת, צועקת ממעמקיה של חטאה שלה.
כואבת את סכלות הנותר בגוף המוגבל.
היאך ישנם אנשים אשר סוגדים אל הבלי יצירי
וכי שירי יכולים להיות כדבר העומד בפני האלוקים?!
והרי מחפש השופט איזה מעשה
ושם למטה בוכים ומצטערים איך לקחת ממנו אותו אלוקים
וזאת הנשמה המשוררה המזוככה
רוצה רק למחוק כל תו משירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.