|
ושוב כמו מחט דקה
את ננעצת בליבי
מנפצת אותו
רסיסים מתפזרים
רסיסי זכוכית חדה
שפוצעים את גופי
והדם לא מפסיק לזרום
והכאב כבר חדל
אך המחשבה עוד מחזיקה אותי עומד
ורק שפתי עוד לוחשות את שמך
בעלטה שמקיפה אותי
בשקט הטהור
אובדן חושים
נופל, קר ומת |
|
|
משעמם לכם?
אם תשימו את החץ
על האדום הצורח,
תקבלו יד.
האצבע השלוחה
שלה, קצת קטנה
אבל נהדרת
לחיטוט בנחיריו
של האדון
האדום.
אושר צרוף,
באמת.
וגם מעביר את
הזמן יופי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.