פעם היה רופא צעיר ומצליח. ולו אישה וילד אחד קטן. יום אחד חלה
הילד הקטן של הרופא. הרופא, שמקבל את מטופליו בביתו, נאלץ
להשגיח על הילד שכן אשתו עובדת מחוץ לעיר ולא תוכל להישאר
בבית. הילד, שהיה נבון ונמרץ מאוד, חיפש דבר מה שיוכל להעסיק
אותו כל אותו היום. פעמים רבות נכנס לתוך המרפאה של הרופא,
הפריע לו באמצע עבודתו והתלונן בפניו על כך שמשעמם לו. ניסה
הרופא למצוא משימות שיעסיקו את בנו בזמן שהוא עובד, אך ללא
הועיל. כל פעם היה חוזר הילד אל הרופא. חשב וחשב הרופא על
משימה שיוכל לתת לילד שתעסיק אותו מספיק זמן עד שיסיים הרופא
את עבודתו ויתפנה אליו. לפתע מצא במשרדו תמונה גדולה של העולם.
חתך אותה הרופא להרבה חתיכות ונתן אותה לילד. "זהו פאזל של
העולם. אם תצליח להרכיב אותו עד שאסיים את עבודתי כאן אקנה לך
הפתעה". הילד לא הכיר את מפת העולם ולכן לא ידע כיצד להרכיב את
הפאזל אך לא סירב לאתגר ולקח את הפאזל. ניסה וניסה הילד לפתור
את הפאזל עד שראה שאיננו מצליח. הוא חשב שלו רק ידע איזו יבשת
נמצאת ליד איזו יבשת ואיזו מדינה שכנה לאיזו מדינה הוא יוכל
לפתור את הפאזל בקלות. נכנס הילד אל הרופא וביקש ממנו שיגיד לו
היכן נמצאת כל יבשת ואיזו מדינה שוכנת לאיזו מדינה. הרופא סירב
ואמר לבנו שזוהי משימה שלו ושלא יוכל לעזור לו בה. חזר הילד
וניסה לפתור את הפאזל בשנית. לאחר מספר דקות נכנע שוב והלך
לבקש עזרה מאביו הרופא. שוב ענה לו אביו בשלילה ושוב חזר הילד
לפאזל, ושוב נכנע, ושוב ושוב ושוב. לבסוף, כשהיה הילד כמעט
מיואש לגמרי נכנס שוב אל אביו וביקש, בפעם האחרונה, עזרה. אביו
כבר החל להתעצבן ואמר לו שהוא לא מתכוון לעזור לו ושייצא החוצה
ושלא יחזור עד שהוא לא פותר את הפאזל. יותר לא חזר הילד להפריע
לאביו. כשסיים הרופא את עבודתו נכנס לחדרו של הילד וחשכו
עיניו. מולו עמד הפאזל, מורכב ומודבק עד החתיכה האחרונה. מיהר
הרופא למצוא את הילד ושאל אותו כיצד הוא עשה זאת. אמר הילד:
"כשחזרתי לפאזל בפעם האחרונה התעצבנתי ובעטתי בחתיכותיו. הן
התעופפו והתהפכו. פתאום ראיתי חתיכות של תמונה שמוכרת לי,
תמונה של גוף האדם. את העולם אינני יכול להרכיב או לתקן. אבל
את האדם, אותו אני מכיר ואותו אוכל לתקן. כך הרכבתי את הפאזל."
הרופא לא האמין למשמע אוזניו, הפך את הפאזל, ואכן, שם הייתה
תמונה של האדם. כמזכרת מאותו היום הוא תלה את הפאזל במשרדו
ומעליו כתב באותיות גדולות. "את העולם אינני יכול להרכיב או
לתקן. אבל את האדם, אותו אני מכיר ואותו אוכל לתקן." בני שלי.

נאמר לי שמסתובב ברשת סיפור דומה על אותו עיקרון. אם מישהו
ראה או שמע אשמח לקישור.