אילון ודיי / צלמניה |
מביט אל התכול. מלא תקווה
לא אוכל לגלות את מסתוריו
שולח הוא לי חצי חיוך מריר
נופי הרים נטושים, משעוממים
משב רוח, שאון בלתי פוסק
הנה, ציוץ חרישי של חרדה
אדם הספון בתוך מחשבותיו
מאיץ פעמיו, ונעצר. לא!
מחשבות רצות, נעלמות
מחפשות בחשיכה אחר
שביב קטן של הגיון
השמש יורדת. מאלצת נסיגה
חושך. חושך שקט ושליו
עיניי תרות אחריו
על שהיה ונעלם
לא אוכל לגלות את מסתוריו
עיניי נעצמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|