היינו וזהו - נגמר.
היה מה שהיה ו... אין מה לעשות, אני סיימתי עם הסרט הזה.
ימים עוברים שטים כמו היו לגלים חיים אל בין עיניים.
וגל מכאן וגל מכאן, מרצד עם עיניי לאורך התמונה - עייף - מותש
-
תשוש.
נזכר, נס קפה טירמיסו אמרת לי פעם, באמת נס קפה טוב
זה גם בדיוק מה שאני שותה בזה הרגע בכתיבת השיר - לולאה של
זמן.
קדימה ואחורה וקדימה ואחורה כמו ספינת רפאים פיראטית בלונה
פארק מפחיד.
עיניי מרצדות לאורך תמונה - אות נשמטת - את נשמטת -
משתחררת
מתוך לולאה של זמן - הימים עוברים.
שטים כמו היו לגלים חיים אל בין עיניים
זכרון מפתיע בלולאה של זמן - נאחז,
לוגם מתוך נס קפה חם.
מהרהר
בתורת הכאוס המוחלטת
מחוץ ללולאות ומחוץ לזמנים והרבה מעבר לתמונות שניתן להמחיש
על זכרונות ועל הזמן
שכל הזמן אני חושב עליו
ועל לולאה של זמן אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.