היה היה גבר אחד
את שמו לא אמרה
במיוחד לא היא, היא לא יכלה
פעם הם אהבו
דיברו שעות בשיחות וגם התכתבו
אמר לה כמה שאותה הוא אוהב
קנה לה מתנות
ומכר לי אשליות
והיא חשבה כמו מטומטמת שהיא כל העולם בשבילו
וכשהלך, רצתה כבר שיחזור מהר
כאב לה בלעדיו
ועכשיו כואב לה איתו
ההורים שלה הלכו לחופשה בסוף שבוע אחד
והיא כמובן הזמינה את אהובה מיד
כדי לעשות חגיגה אמיתית
בהתחלה נהנו יחד
ישנו יחד
אכלו יחד
קמו יחד
בילו את היום יחד
ראו טלויזיה יחד
והלכו לחדר יחד..
בחדר הזה קרה הדבר הכי נורא
משהו שהיא לא רוצה לחזור עליו
אפילו לא במחשבה
גם לא עכשיו...
כשהיא כבר בלעדיו
הוא הרג אותה, ובדרך הוציא לה את הנשמה שלה
הכאיב לה
בגוף
בלב
בנפש..
היא לא ידעה מה לעשות
איך להרגיש?
בכתה שעות, ולא יודעת כמה אפילו
כל הלילה
לא הצליחה לישון מרוב הסיוטים
הוא רדף אותה גם כשלא היה לידה
היא פחדה ממנו
אפילו שהוא כבר רחוק...

עדיין כאב לה
היא אהבה אותו... אבל איך היית יכולה?
מה שהוא עשה לה
אפילו פעם אחת חשבה, שאולי עשה זאת בטעות...
הרי היה אמור הוא לאהוב אותה..

עבר כבר המון זמן מאז
מצליחה לחשוב על זה
ולכתוב
בלי להרטיב את הדף
אבל זה עדיין צורב
כואב..
בלב..
והיא באה מכאב
ונשארת בכאב.