מערבל מתבלבל
בין ערפלים,
עננים
נופל, נופל
נופל וקם
אני אי שם,
מעופל
מטושטש,
אחרי המוזיקה
כמו עש.
לא רואה,
לא מרגיש,
עיני לא רואות
אוזני המנחות,
לקולות וצלילים.
מרגיש אותם,
זזים.
נשימה עמוקה,
הריאות מתמלאות
ועיני שוב רואות.
אני מוקף כולי,
מתוך תוכי,
זעם עולה
הדם בעיניים,
ואני שוב מנווט
עם האוזניים.
אל הלא נודע
אני חותר
איפה שהייתי, ועודני
מאחר.
מחר אקום
ליום חדש,
עולם שלם
ומטושטש... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.