|
אני זוכר את ריח האדמה
השחורה המתוחחת
את הגשם הראשון בסתיו
את צמיחת הבוגנויליה
בעצמות צבעיה
בשביל לבית סבתי.
בואי נצא אל החצר
נביט אל העצים
צמרותיהם אלי רקיע
מלחשות פיוט.
אלונים גבוהים וחזקים
ארזי הלבנון בירוק
ותמר מתהדר בסנסניו
ואת עדיין
כשושן לבן
במדרכה
אל בית הלבנים האדומות.
י.ר
|
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.