[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אריק בן חורין
/
מכתב בבקבוק

מיכה הפך את השולחן של קצין בריאות הנפש ויצא מהמשרד. מש'ק
המשמעת ניסה ליישר אותו חזרה אבל גם הש.ג לא הצליח לעצור את
הרוח.
"להיות חייל זה נורמאלי... להיות משוגע זה דבר מטומטם". בעט
בדלי של חול שעמד על יד ערכת כיבוי האש. ביקורת מפקד הבסיס לא
היתה עוברת על כך לסדר היום למזלו של מיכה היא לא עוברת שם
בכלל.
מיכה הביט לשמיים. בדרך הביתה השמיים תמיד נראים יותר נקיים.
וכנראה שזה היה יומו האחרון בצבא.

סיוון
באוטובוס הוא הכיר מישהי. סיוון. היא כמו חיכתה לו שם כאילו
ידעה על השעה בה הוא עוזב הכל ומתחיל לחפש. משמעות, פילוסופיית
חיים וכמובן את כרטיס החוגר שנבלע לו עמוק בתוך הכיס הקטן.
"נשבר לי מהגומיות האלו" אמר וזרק אותם דרך החלון. סיוון צחקה
ומהר מאוד התחילו לדבר. "אני אומר לך אם לא הגומיות אולי הייתי
נשאר. זה דופק לכל הפיקוד הצבאי את מחזור החמצן למח. גומיות
ושלשות."
"אתה רוצה לבוא איתי למזרח?"
"אנחנו בקושי מכירים."
"שמונה שעות טיסה ועוד חצי שעה עכשיו באוטובוס זה נראה לי
מספיק בשביל להכיר?"
מיכה שתק. אבל עמוק בפנים הוא כבר ידע שגם רבע שעה אתה זה הרבה
יותר משנתיים וחצי לבד. היה משהו במבט שלה שהרגיע אותו. היו לה
עיני שקד שחורות ושיער חום. היא היתה די רזה אבל עם ערך מוסף.
ערך עליון.
בירידה מהמטוס הם כבר היו חברים וותיקים. הוא סיפר לה הכל. על
החיים בבית צפוף עם אבא שיכור ואימא חסרת אונים. על המצוקה שלו
לחיות בחברה. על הבדידות מגיל אפס. במסיבות לא היווה שום גורם.
היה יושב ושותק. מהצד ראה איך כל העולם עובר לו מעל האוזן והוא
מקסימום מחייך לעצמו ומקלל את הרגע בו נולד.
בזמן ששכב בחוץ והסתכל על הכוכבים תהה אם ממש מתחת לכדור הארץ
על כוכב אחר יושב לו מישהו על איזה דשא וחושב את אותה מחשבה.
סיוון התחילה לבכות. היא הבינה שהתיק הגדול שלקחה לעולם הוא
כלום לעומת המטען שזה הרגע הועמס עליה בשמיים. אבל היה בה המון
רצון לחבק ולאהוב. שבועיים היו זרוקים על איזה חוף בסנטיאגו דה
קובה. לא חדשות לא טלוויזיה לא כלום. ים. שמיים וחול נקי
מצרות.
הרביצה על החוף. הסמים ההזיות עשו את שלהם. מיכה חלם יום אחד
שהוא חוזר למסיבת הסיום של כיתה ט' ונותן הופעה גדולה כזמר. כל
הבנות השוות מחכות לו ליד הבמה והוא נשאר נאמן לפוזה המלנכולית
שלו ולמיץ אשכוליות. "אתן לא באמת רוצות אותי זה סתם חלום"
וכשהתעורר גילה מכתב.

מיכה היקר,
למדתי על עצמי המון והיה לי כיף אתך מהרגע הראשון שעלית
לאוטובוס אבל זה יותר מדי בשבילי. אני צריכה לנשום.
שמור על עצמך
סיוון.

את תחושת הבדידות ליוותה עלבון ומכל השמיים והים נשאר רק מכתב
ששבר אותו לרסיסים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מתי שאייסיקיו
יוציאו גרסא בלי
a ו - b"

(אבא מבטיח לבתו
משהו שהוא לא
יוכל לקיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/4/06 10:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק בן חורין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה