ה' עוז לעמו ייתן(?),
ה' נותן לעמו בתחת
ה' שילח בנו אש גהנום
הילדים מתים והזונה גונחת
התקווה נמוגה, הימים חולפים
מעבירים ת'זמן, מהמרים על הרוגים..
הרוג או שניים זה כבר לא נורא,
לא רוצים למות אבל אין ברירה.
גם ככה בסוף כולם מתפגרים
אז מה משנות עוד כמה שנים?
הזעם פינה את מקומו לאדישות
"הראש היהודי" התמלא בטיפשות
אין דין ואין דיין
השופט בנזונה והעולם מזויין
קלישאות מטופשות ממלאות ת'חלל
חלל שהשאיר לו עוד בן שנפל... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.