את משכנעת את הוריך המפלצתיים במשך שנה ורבע שעכברים בבית זה
נחוץ. חוסכת כסף. קונה שתי עכברות חמודות להפליא. מטפלת בהן
במסירות, משחקת איתן כל יום אחרי בי"ס, מכניסה אותם לכל מני
מקומות מוזרים. הכל מושלם!
לא. אחת הייתה חייבת למות!
זונה.

אוקי. התגברת על זה. את חוסכת כסף יומיים שלמים (!!!) למתנת בת
המצווה של אחותך. את מוצאת מתנה מכובדת, אך עם זאת שבירה, אבל
זה לא משנה, עטפת אותה במשך חצי שעה במליון בועות אויר עד
שהעיפו אותך מהחנות, שמת אותה בחמש שקיות והחזקת אותה בשתי
ידיים עד למונית שהזמנת, כדי לא ללכת עם המתנה עד הבית.
מגיע היום המצוותי, האחות מקבלת את המתנה עם דמעות של אושר
בעיניה, קורעת במשך שעתיים את כל העטיפות. אמא מסתכלת עליך
בפעם השנייה בחייך בגאווה.
הכל מושלם, לא?!
לא לאלאלאלאלאלא!!!!
אחותך שוברת את המנורה. היא לא אוהבת ירוק.
זונה זונה זונה!!!

לא משנה, עוד כמה שנים נוציא רשיון אקדח ונהרוג אותה מותירים
שלוליות של דם וחתיכות ממנה בכל הבית.
את מתעוררת בשיעור ביולוגיה, ושומעת שיש עבודה להכין. מה את
עושה? לא, לא חוזרת לישון. לשם שינוי, תגישי אותה.
את שוקדת על העבודה 85 שעות ומוציאה עליה כספים שלסבא שלך לא
היה. הכל מוכן. היום הגורלי מגיע.
את עומדת להכנס לבי"ס, והמורה מחייכת אליך כי היא שמעה כמה קשה
עבדת.
הכככללל  מושלם. מה לא?
לא לא לא לא לא!!!!!
יצר רע משתלט עליך בהפסקה ואת שוברת את העבודה על ראשה של
המנהלת. בטעות.
זונה!

מגיעה שנת 2001. את עוברת לגור עם אבא ומנתקת קשר עם אמא
ואחות. דירה חדשה, סבבים, עניינים. את מחליטה, בהיותך חובבת
חיות מושבעת, לקנות אקווריום עם דגים. משכנעת את אבא, לא
מצליחה, שמה עליו פין מקסיקני שמרחו אותו בדבש ומלקו מביציו את
כל השערות, וקונה את האקווריום, עם כל האביזרים והכל, כולל
דגים, דואגת שיהיה להם כיף חיים של דגים.
הכל מושלם. בהתחלה.
לאחר שלושה ימים בערך את שמה לב שפתאום לכלוך שחור רב ממלא את
האקווריום...כאילו המון חתיכות של...דג.
כן. הייתה המלטה. הדגים הבוגרים אכלו את הקטנים. חצאי דגים
קטנים (אך גדולים מספיק בכדי לראותם ברור מאד) משוטטים להם
ברחבי האקווריום.
אוף, חרא!