אנחנו שוב בחדר שלך.
זה אני ואתה.
נקרא לזה אנחנו.
נקרא לזה טיפשות.
אני מדליקה סיגריה כדי להרגיז אותך.
אתה לא מגיב, ולא מדליק אחריי.
וזה מעצבן אותי.
אני שונאת לעשן לבד.
אני מציעה לך שאכטה, אתה מזיז לי את היד, ופולט שלא בא לך.
וזה עוד יותר מעצבן.
קח את השאכטה המזויינת הזאת. זה עולה לך כסף?
אני מעיפה את הסיגריה מהחלון, אתה מדליק סיגירה, ולא מציע לי
שאכטה.
אני לוקחת לך מבלי לשאול, אתה מזיז לי את היד ופולט שהעפתי את
שלי.
אנחנו שוב בחדר שלך.
זה אני ואתה.
נקרא לזה אנחנו.
נקרא לזה טיפשות.
אני נשכבת עלייך, ומנשקת לך את הצוואר.
אתה לא מגיב וזה משגע אותי.
אני מנשקת אותך, ואתה מנשק בחזרה, אבל אתה לא נוגע בי.
אתה מפגר ואני שונאת אותך אתה יודע את זה?
אתה לא עונה לי.
אנחנו שוב בחדר שלך.
זה אני ואתה.
נקרא לזה אנחנו.
נקרא לזה טיפשות.
אני קמה ללכת, אני מתארגנת לוקחת את הדברים שלי, שופכת את
המסטיקים הישר לתוך את התיק כי אני יודעת כמה שאתה שונא
שהדברים שלי מבולגנים.
אני אומרת שאני הולכת לידיד שלי, כי אני יודעת שאתה שונא את
כול הידידים שלי.
אני נועלת נעליים, מתרוממת מהמיטה בדרמטיות, לא מסתכלת עלייך
בכלל, מגיעה עד לדלת.
אתה זורק את הנעל שלך עליי.
אל תלכי...
אנחנו שוב בחדר שלך.
זה אני ואתה.
נקרא לזה אנחנו.
נקרא לזה טיפשות.
אני חוזרת למיטה ואתה מחבק אותי מריח לי את השיער ואומר שאני
כמו דובי.
אני נרדמת.
יש לנו יחסים משונים לי ולך, אני מציקה לך בכוונה, ואתה מציק
לי מבלי שאני אוכל להוכיח אותך, בכוונה.
אני היסטרית, אתה אדיש.
אני רכושנית, אתה בעיקר דביל.
אף אחד לא יכול להבין את זה, אף אחד לא יכול לראות את זה.
אבל עברה שנה.
ואנחנו שוב בחדר שלך.
זה אני ואתה.
נקרא לזה אנחנו.
נקרא לזה טיפשות.

עברה שנה מצאתי את עצמי בין השפתיים והידיים שלך שוב, ואיבדתי
אותך שוב.


אז נקרא לזה טיפשות

זאת היתה האהבה שלנו