הקניון הוא המקדש החדש, השה והעולה הם מגפיים עם פרווה, חולצות
מאריג ויסקוזה, מעילי ניילון ומה לא. המאמין האדוק לא יעז
להסתפק בפחות מ- 10 זוגות מכנסיים בארונו. להיראות עם אותו
הצעיף פעמיים בשבוע עלול לגרור שריפה על המוקד.
"סוף עונה" הם זמני הפולחן הרשמיים הנהוגים במדינה, או אז
מתאספים להם רבבות המאמינים לבצע את הטכס באתרי הפולחן השונים.
המאמינים ביותר לא יחכו לחג הרשמי, וכל סידור שיש לבצע בבית
המרקחת או במוסך ינצלו לעוד מצווה קטנה שבין אדם למקום.
בני שבט ה"תביא" הם הכוהנים המסורים העוזרים לנו לחזק את
אמונתנו, אך משום מה אף אחד לא רוצה להיות נשגב כמותם. תוך דקה
הם ירכזו למענכם את כל הפריטים במידה 40 הקיימים בחנות,
וידגישו כי תהיה זו כפירה של ממש לא לקחת את השני בחצי המחיר.
אין מסורים מהם: מחויבותם נמשכת 12 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע,
לטובת אלו שמפאת עבודה נמנע מהם לעבוד את האל באמצע השבוע.  
הדבר היפה בדת הזו הוא שחוויית ההזדככות הרוחנית שהיא מציעה
אינה מוגבלת לקניון, אלא מתרחשת גם בשעות אחרות של היום, כאשר
שפע אלילינו מביטים עלינו ממקום משכנם על גשרים בכביש "איילון"
או חזיתות בניינים בבאר-שבע. בין שלל האלילים ישנה אלת האהבה
יעל אבוקסיס, אל הפתיינות יהודה לוי, אל השרמנטיות יאיר לפיד
ואלת הקידמה דנה אינטרנשיונל. האל הוא בכל מקום, על שפע
צורותיו. בדתות אחרות אין המאמינים חושבים שאי-פעם יוכלו להיות
האל בכבודו ובעצמו, ולכן מסתפקים בלנסות לשאוף להיות נשגב
כמוהו, ונדרשת  עבודה לא מעטה  לשם כך. הדת הזו הינה דת
פופולארית יותר, ויש שיאמרו אולי אנושית יותר? 99.99 ש"ח יעלה
לרומם את עצמך עד שתפגוש באל הפתיינות. אולי בקרוב יהיה לך
משכן משלך?
הדת הזו אינה נגמרת רק בכסות-גופינו: היא מתפשטת גם אל
כסות-ביתנו וכסות-הזמן-הפנוי של אחר הצהריים שלנו ושל משפחתנו.
ישנו אתר-פולחן אחד בנתניה אשר מקבל אליו רק את המאמינים
המצליחים לנווט את דרכם במבוך הגדול של האמונה, אקט גאוני
המגדיל את הסיפוק שהתפילה נותנת.
נדמה כי הדת הזו היא זרם פונדמנטליסטי שפרש לפני שנים מספר
מהדת שמכונה "רמת-חיים". יפה לראות את המסירות הזו בה מקריבים
המאמינים את משפחתם, בריאותם והצגות שבהם יככב הצאצא שלהם
כמכשף בפעם הראשונה (את התכנית שהם אוהבים הם לא יפסידו: HOT
V.O.D ישמור אותה בשבילם תמורת 10 שקלים לפרק...) הכל יקריבו
כדי שלא יתבזו ויאלצו לעבוד את האל עם סריג מהשנה שעברה!

כשתשאל אותם מיהו בעצם האלוהים אותו הם עובדים הם יתחילו לגמגם
ולתמוה: הרי אנו אנשים מודרנים! חופשיים לבחור, חופשיים להעז,
חופשיים להתריס, חופשיים לעצבן, חופשיים לא לקנות אף פריט
מ"קסטרו" העונה?