מנסה לחייך אך ללא הצלחה
להראות לכולם שהכל בסדר
עם מסכה שלא ידעו
אך בפנים הכל נעלם

מסכה שנותנת הרגשת בטיחות
קיר מגן ללא כניסה
אך גם ללא יציאה
אינה יורדת או נשארת

עיניים בוהקות בחשיכת הלילה
שיער המתנופף היישר על הפנים
חיוך מאחורי מסכת הקור והפחד
מתקרבים, נושקים, מתחבקים
הולכים יד ביד, קרובים-קרובים
לשמור על חום גופם מנסים
אינם מסתכלים לצדדים
בוהים בעיניים, מדמיינים, חולמים
אחד על השניה, אחת על השני
מחייכים חיוך מתחת למסיכה
אינם יודעים, ששכחו לשימה

חיוך אחד ונגמר
הזמן עבר ועכשיו ממשיכים
אין להישאר, אין להיזכר
רק געגועים אותנו מושיעים

תמיד עם כולם אותו הדבר
רגש של בדידות ועצב
הרגשה של סירחון ורקב
אך זה לא תמיד נשאר

בשיער פזור ברוח
והעיניים בוהקות מאור הלבנה
מחייכים מבעד למסכה
הרוח החזקה מעיפה את המסכות
שוברת אותם על הריצפה
אין בהלה ואין העיניים זזות
תמיד בוהות מהופנטות ומרוכזות
מתקרבים אחד אל השנייה
מחובקים, מתנשקים, אוחזים יד ביד
אין טעם למסכה, שמפריעה להכל
ואינה עוזרת כלל

כך חשבתי
אלא היא ההגנה היחידה שלי
אותה אחת שאני רואה ברוח
ועיניה בוהקות מאור הלבנה
מסכה של אושר