שביזות גלום / דמעות משמיים |
זולגות על פניו העייפות של חייל.
הוא עומד לבדו ומביט בשמיים,
מנסה לאחות את ליבו שנחבל.
והדמעה נבלעת בטיפה הזולגת,
מסתירה את עומק העצבות.
וכמו הדממה את שמחת החיים היא שובקת,
חושפת רק את הטירוף.
ובדמעה משתקפים פנייך,
שתי עיניים בוהקות.
חולם את טעם שיפתותייך,
ושוב חוזרות המועקות.
וכך עומד לו חייל לבדו,
טובע בתוך כאבו המר.
חושב על אותה בחירת ליבו,
על מה שהיה ועל איך שנגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|