אוהב את החיים בבית.
אוהב להיות לבד.
אוהב את החברה שלו, שלי.
...והזמן נוסע...
צבא זה לא כיף, לאף אחד.
צבא מתחיל ברגל שמאל, אצל כל אחד.
צבא לא נותן לך שניה לעצמך, בעצם, שעה אחת.
...והזמן נוסע...
אם אהיה לוחם, האם תמיד אהיה שבו"ז?
אם אהיה ג'ובניק, האם תמיד אהיה שבו"ז?
אם אהיה 21 נפשי, האם תמיד אהיה שבו"ז?
...והזמן נוסע...
אולי אני מוותר לעצמי אם אני נפלט ממסגרת קרבית?
אולי אני מוותר לעצמי אם אני נפלט ממסגרת צבאית?
אולי אני מוותר לעצמי אם אני מוותר על רצוני להיפלט?
...והזמן נוסע...
אני נזכר, זכרונות ילדות עשוקה מלאת חום עצמי בודד ומחשל.
אני נזכר, זכרונות שנת שירות, איפה שאתה נותן בלי לפחד.
אני נזכר, כל המקומות בהם הקשבתי למוזיקה כשרק צמאה נפשי.
...והזמן נוסע...
ואתה מחפש אלפי תשובות, ונוצרות בך מליוני שאלות.
ואתה רוצה לעשות טוב. לך, לסביבה, לך, לאהובתך, לך, למשפחתך.
ואתה לא יודע מי אתה, אם אתה, ואם כן אז.. למה, אתה?
...והזמן נוסע...
שנה שהתעכבת מדכאת לך את התחת.
שנה שאהבת, ואתה לא מצטער עליה, נהנת המון, היא נגמרה.
שנה שיכולת להיות רב"ט, אבל עשית החלטה, ואתה טוראי.
...והזמן נוסע...
האדם מחפש משמעות. תורת הלוגותרפיה עובדת רק על ניצולי שואה.
האדם מחפש משמעות. תמצא למה, ותעבור כל איך.
האדם מחפש משמעות. ולא מוצא.

...והזמן נוסע...

כי זמן הוא זמן, ואין הפסקות.