[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מרחוק חודרות עינייך,
כמו קטיפה שחורה ומלטפת,
והברק בהן, הוא כמו אור הכוכבים.

והרכות של הבל פיך,
שאת גופי עוטפת,
עושה לי לחייך ולהבין.

מרחוק צחוקך הוא צחוק של ילד,
וחיוכך, הוא מזכיר לי,
את קו ההרים הנושקים לים.

אך ככל שאני,
לאט מתקרבת,
האור אשר בך מתפוגג ונעלם.

ומה אני רואה כשהמסכה יורדת?
מה אני לומדת?

היופי שראיתי ממרגלות גופך,
כשהייתי שרועה לרגלייך,
אוחזת בציפורניים חדות כסכינים.

הוא לא מה שנגלה לי,
כשראיתי בעיניך,
מי אתה, ומה אתה

בפנים.

בן-זונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יוקו אונו
מתיישבת ליד שרה
נתניהו, מסתכלת
עליה ואומרת
בחיוך:

אין כמו
חובבניות.






אד המתאבד מחזיר
לביצ'יות באשר
הן


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/1/06 22:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריקי מאיקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה