New Stage - Go To Main Page


קשה לך לא לטרוק את הדלת, נכון?
לא משנה כמה פעמים ביקשתי בשנה האחרונה
"לא לטרוק את הדלת".
את פשוט מתעלמת כאילו אני לא קיים.

לא, לא בישלתי כלום לאכול.
כשאת תלמדי לא לטרוק את הדלת, אני אלמד לבשל.
עכשיו תעזבי אותי בשקט.
תתעלמי ממני,
כמו שאת מתעלמת שנים
מהבקשה שלי לא לטרוק את הדלת.
כמו שהתעלמת מ23 הפעמים
שהתקשרתי אלייך היום.

לא, לא הייתי צריך משהו ספציפי
היה פיגוע היום בתחנה המרכזית,
ופשוט קצת דאגתי.
דאגתי יותר כשלא ענית לי.
הכי דאגתי שלא התקשרת אלי.
עכשיו אני כבר לא דואג,
אני כועס.
אני כועס כשאני רואה שהכול בסדר איתך.
אני כועס כי לא התקשרת לבדוק שהכול בסדר איתי?

למה בישלת?
יופי לך שבישלת, אני לא רעב.
לא, לא בישלתי כלום לא בגלל שאני עצלן
אלא בגלל שאני לא רעב.
 
אמרתי לך לא לשאול שאלות נכון?
אבל את חייבת
למרות שנשכת שפה תחתונה כבר שעה
עד שבלט בה הצבע הסגול.
עשית רעש של עקבים בכל הבית
ואפילו ישבת לבשל כדי להתחמק  
אבל זה רק עניין של זמן
ברגע של חולשה כמו הרגע
את פשוט תשאלי.
כמו אתמול ששאלת ושלשום ששאלת
ועד קצה זכרוני  שבוגד בי כרגע.

למה אני שותה?
את חושבת ששתיתי מספיק?
אין דבר כזה "שתיתי מספיק"
הרי אם שתיתי מספיק אתמול
אז למה אני שותה גם היום?
וסביר להניח שאשתה גם מחר...

תפסיקי לשאול שאלות מפגרות.
יש לך עוד שפה
תנשכי גם אותה
ולא צריך שעה כמו שנשכת עד עכשיו.
10 דקות ואני נרדם.

הנה התחלת.
די תפסיקי עם ההרצאות המטומטמות שלך.
אני יודע ששתיתי וזה לא המון בכלל.
לא יודע כמה בדיוק
יש פה כמה בקבוקי זכוכית שקופים,
שכשהיו יותר מלאים, היו פחות שקופים.
זה בדיוק הכמות ששתיתי.
את רואה לא איבדתי כיוון, למרות ששתיתי.

מה פתאום...
לי יש בעיות שתייה?
לא נראה לי יקירתי הלא מחויכת.
אני שותה.
לכל העולם יש בעיות עם זה.
נראה לי שבעיות השתייה הן אצלכם.
עובדה אני יושב בסלון שלי,
כוס וודקה ביד אחת,
סיגריה ביד שנייה,
בקבוק בירה פתוח על השולחן,
כדי להעביר את הטעם של שניהם.
הטלוויזיה דולקת על ערוץ
שמקרין סרטים שלא נוגעים לי
האמת שכלום לא נוגע לי.
גם את כבר לא נוגעת בי.

ואת...
עומדת בכניסה לבית שגם שלך,
מתנהגת כמו אורח שמרגיש חוסר נעימות.
את משלבת ידיים בעמידה בתוך בגדי עבודה.
הדמועות זולגות נמרחות,
מורחות את האיפור הרב ששמת רק הבוקר.

הרעש הזה שאת עושה עם האף.
רעש של בכי ושאיפת הנזלת, קוטעות את ההרצאה שלך,
שנופלת על אוזניים אטומות מאלכוהול כרגע.
אטומות יותר מאוזנייך שאטומות לבקשתי
לא לטרוק את הדלת.

אולי מספיק...
את לא באמת מרצה לי עכשיו נכון?
בטח לא הרצאה מהסדנה של אלכוהוליסטים אנונימיים.
אני לא אלכוהוליסט.
יותר חשוב אני לא אנונימי.
צ'יפס מכיר אותי
ואפילו זוכר שיש לי יומולדת שבוע הבא.
תראי איך הוא מכשכש בזנב
הוא מחכה ליומולדת שלי בקוצר רוח.
אם את כבר ליד הדלת אז תפתחי אותה
שצ'יפס יוכל לצאת.
הוא לא השתין מהבוקר.

את עדיין פה? מוזר
אתמול ששתיתי אני זוכר שהקאתי.
הקאתי בסלון קצת ואז רצתי לשירותים.
באסלה כבר הקאתי את כל החיים שלי,
ופתחתי מים.  
אם הקאתי את כל החיים שלי בשירותים,
אז הקאתי גם אותך. לא?
אם את עדיין פה
כנראה את מהחלק שהקאתי בסלון...
אם כך, אז לא ניקיתי טוב בבוקר.

סיימת לדבר והתחלת לבכות?
נו הרי ברור שגם היום,
לא נפספס אותך בוכה.
הדמעות שלך כמו גשם בחורף,
כמו מנוע של מכונית ספורט,
תמיד אפשר מהר יותר.
אבל אני כבר סגרתי חלון לחורף,
ואני לא נוהג כשאני שותה.
בטח לא במכונית ספורט.

לכי כבסי עצמך במקלחת ועלי לישון.
אני אשתה עוד כוסית אחת.
רק עוד כוסית אחת,
לפני שאעצום עיניים והבוקר יגיע כל כך מהר.
בעצם עזבי, אני לא בא לישון.
אני נשאר פה, לשתות.
עדיף לא לעצום עיניים בכלל.
זו נוסחה בדוקה לעכב את הבוקר,
שהלוואי ולא יגיע בכלל.

יום יבוא ואמצא את הנוסחה
שהבוקר לא יגיע בכלל.
הלילה יישאר לנצח.
"...וכך קריר מעט, מטושטש
יישק לי הלילה על הראש
ונשיק כוסות לחיים.
או שיישק לי בתחת
גם את הלילה אני לא צריך..."

תעשי לי טובה נגמר הקרח
אכפת לך להביא לי מהמטבח?
שלוש קוביות בשבילי לא יותר.
לא צריך יותר,
את הרי הפסקת לשתות.

אה כן וגם מאפרה.

הייתי קם בעצמי,
אבל כל העולם מסתובב.
מדהים, אחרי ששותים
כל העולם מסתובב סביבך.
בבוקר כשנעלם האלכוהול
נשאר הכאב ראש של מכת המציאות הקטלנית.
נעלם כל העולם שהוא רק חלק ממערך כוכבים
שסבב סביבי בדיוק לפני שעות בודדות,
וחזר לשגרה.
שוב ידחוף אותי מישהו בתור לאן-שהו.
שוב ישפריץ עלי רכב חצי שלולית ברמזור.

מה אין קרח?
אין קרח? לא צריך.
גם ככה איבדתי תחושה בלשון.
גם כשאני נושך ממש חזק,
כמו שאת אוהבת.

נגעלת ממני...?
מה זאת אומרת נגעלת ממני?
ממתי את נגעלת ממני?
וממתי מסתכלים על גועל נפש
יותר משעה רצוף, צורחים עליו?
ועוד נותנים לו מאפרה?

את צורחת עלי כי איבדת שליטה.
אני מבין אותך.
גם אני הייתי כך.
הייתי כך אתמול, שלשום,
אפילו עד לפני כמה שעות.
רק שלי לא היה על מי לצרוח.
צ'יפס חשב שאני משחק איתו.
זה הרגיז אותי יותר,
אז העפתי את תכולת השולחן.
חלק נשבר, חלק שבר משהו אחר,
אבל כולם גרמו נזק.

מכל תכולת השולחן,
צ'יפס חזר עם כדור הטניס בפה,
זנב מכשכש ועיניים עגולות ענקיות.

טוב די אולי תעזבי אותי בשקט?
אני רוצה מעט שקט.
לא רוצה לשמוע שום דבר
חוץ מהרעש שעושה הכוס
כשאני מניח אותה על השולחן.
לא רוצה לשמוע כלום.
לא איך היה לך היום בעבודה
לא מה עשה לידור היום בגן
אפילו את הדיבורים מהטלוויזיה,
השתקתי עם השלט.
איפה השלט שמשתיק את הקול שלך?  

טוב די מה את רוצה?
מה אני צריך לעשות, כדי שתפסיקי?
תפסיקי את ההצגה המיותרת הזו.
לא נכון את משקרת...
אין מצב שאת לא רוצה ממני כלום.
כן? אם את לא רוצה ממני כלום אז למה את בוכה?
בוכה רק מי שלא מקבל את מה שהוא רוצה.

כמו כולם אחרי שתקבלי את מה שאת רוצה,
תלכי.
אז קחי מה שאת רוצה, ולכי.
אני אפילו לא אבדוק מה לקחת.
הכול חוץ מהבקבוק.
אה כן והאסלה.
אפילו את הכוס ושלט הטלוויזיה
את יכולה לקחת.

כל הכבוד לך שהצלחת להפסיק לשתות.
מגיעה לך מדליה.
את הפסקת פעם אחת,
אני הפסקתי חמש פעמים,
אז מגיעות לי חמש מדליות.

אני נכשלתי?
מה את אומרת...
זה שאחרי זמן מה שהפסקתי לשתות, המשכתי,
לא אומר שנכשלתי.
גם בתחרות ריצה
כשהאצן מגיע לקו הסיום, הוא מפסיק לרוץ.
אז מה הוא נכשל? לא! הוא סיים.
גם אני סיימתי את ההפסקה שלי משתייה.
עד הפעם הבאה שאצטרך להפסיק.
שלא נראה לי שתגיע בזמן הקרוב.

עוד לא הלכת?
אפילו לא לישון?
מה זאת אומרת את לא מצליחה להירדם?
ודאי שלא תצליחי, את בוכה.
הרטיבות של הדמעות מעירה אותך.
חוץ מזה הדמעות עצמם,
מפריעות לעין להיסגר עד הסוף.
ברגע שתפסיקי לבכות,
תירדמי מיד.
יש חוק כזה.
לא יודע מי קבע אותו
ראיתי את זה בסרט.

די נו, תעשי לי טובה.
רק אל תבכי.
הדמעות שלך כתגובה למילים שלי,
יוצרות עיסה דביקה כמו מסטיק לעוס.
אני יודע שאת מאוד אוהבת מסטיק, גם אני.
היית מוכנה לקבל מסטיק ממני,
כל עוד לא נרטב בפה של מישהו.
כך המילים שלי
היית מוכנה לקבל אותם
עד שהרטבת אותם.
תעשי לי טובה אל תבכי.
ואל תטרקי את הדלת.

טוב די, מספיק...
מקודם לא רציתי לדבר
רציתי שקט
אבל את הכרחת אותי לדבר.
עכשיו שאני מדבר
את כמעט מתעלמת.
איך זה שתמיד יוצא הכל
כמו שאת רוצה?
כמו שכולם רוצים?
הכל, חוץ ממה שאני רוצה.

את יוצאת? לאן?
מה זאת אומרת מה אכפת לי?
ודאי שאכפת לי.
כשאת יוצאת כך מהבית,
זה בדרך כלל לפגוש גברים אחרים.
את חושבת שאני לא יודע,
אבל אני יכול להריח אותם,
כשאת חוזרת לפנות בוקר,
כשאת עוד מעיזה לחבק אותי,
ואני מסתובב לצד שני כאילו מתוך שינה.

את כמו צ'יפס.
כשהוא מרגיש שהוא טייל יותר מדי בחוץ,
הוא שורט את הדלת עד שאני פותח לו.
לך, אני מעדיף להשאיר את הדלת פתוחה
מהרגע שאת יוצאת.

אני מזלזל בקשר שלנו?
אני מזלזל בך?
ממתי הפכת לזמרת מוזיקה ים תיכוני?
חוץ מזה איך אפשר לזלזל
בקשר שקיים רק על הנייר?

חוץ מנישואין ובן אחד
אין בנינו שום קשר.
לידור לרוב אצל ההורים שלך.
כמו שאת אומרת "שלא יראה את אבא שלו שותה".
הנישואין שלנו הם רק על הנייר.
אני בקושי רואה אותך
אפילו כשפיטרו אותי מהעבודה
ואני בבית כל היום.

את משתמשת בבית ובי
כמו בתחנה מרכזית.
את באה הביתה והולכת כל כך מהר.
כשאני כבר רואה אותך,
את תמיד בדרך החוצה.
לפגוש בגבר חדש.

די, את סתם מנסה להרגיז אותי.
את לא עושה את זה בגלל שאני שותה.
אני שותה בגלל שאת עושה את זה.
ועכשיו את רוצה לצאת ואני רוצה לשתות
וכמו שאני לא טורק את הדלת
אחרי כל כוס שאני שותה
אל תטרקי את הדלת
אחרי כל פעם שאת יוצאת.

מה זאת אומרת מה הלאה?
תקבעי את ה"הלאה" שלך בעצמך.
רק תעשי את זה בשקט,
בלי להתייעץ איתי.
ואם אפשר גם בלי לטרוק את הדלת.
אני את ה"הלאה" של קבעתי.
לחיים...

אכפת לך לקחת את הזבל כשאת יוצאת?
פעם כשהיית בהריון ב-לידור,
רצית לאכול צ'יפס ב3:30 בבוקר,
אבל לא סבלת את ריח קליפות תפוח האדמה.
אז אספתי אותם בשקית,
ויצאתי לזרוק בפח הזבל.

ליד פח הזבל מצאתי כלב בשקית.
כנראה שאישה בהריון לא סבלה אותו.
בעלה בטח אסף אותו בשקית וזרק.

את כל כך אהבת אותו ששכחת מהצ'יפס.
בבוקר החלטת שזה יהיה השם שלו,
צ'יפס.

צ'יפס???
בא כלב טוב. אני עדיין אוהב אותך.
אתה העד שלי.
היא טרקה את הדלת שוב.
מעוצמת הטריקה נפלה הכוס ונשברה.
אתה יודע מתי הפעם האחרונה
שכוס נשברה בגללה,
וכלבים היו עדים לכך?

כמו באגדות שסיפרתי ל-לידור לפני השינה.
הכוס הייתה עטופה בנייר כסף.
גם אימא שלה, האחיות והבגדים המטופשים שלהם.
שני כלבים לבושים בחליפות,
מהמשפחה שלה היו עדים,
וחתמו על מה שנקרא כתובה.

היו שבכו, היו שהתרגשו, היו ששתו אלכוהול.
היא לבשה לבן.
אני רעדתי במילים "אם אשכחך ירושלים..."
ושברתי את הכוס.

תשמע לי ידידי ההולך על ארבע.
אל תעשה את הטעות שלי.
אל תתחתן לעולם.
אני שברתי כוס אחת,
היא שברה עד היום חצי בית!
אם רק הייתי יודע אז
שהיא טורקת דלתות...

תגיד, מה השעה?
יש מצב שאתה מביא כוס חדשה?

כבר חזרת?
מה השעה?
הייתי מברר לבד,
אבל זה קשה כשהכול זז.
לפני שהגעת,
שאלתי את צ'יפס "מה השעה"?
הוא נבח פעם אחת,
אז הנחתי שהשעה אחת.
כששאלתי אותו שוב אחרי זמן מה "מה השעה"?
הוא שוב נבח פעם אחת.
נראה לי שהשעון נתקע
על השעה אחת,
או שהוא ממש צריך לצאת לחצר להשתין.

לילה טוב סיגל





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/2/06 17:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון ברבי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה