[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברוריה המשוררת
/
מציאות נושכת

הוא עמד שם וחייך. הוא לא היה צלול לגמרי אבל ראיתי שיש משהו
מאחורי הפרצוף השיכור שלו, משהו מסתורי.
אני מכירה אותו כמה חודשים בערך אבל אף פעם לא דיברנו רציני
פנים מול פנים.
היו לנו כמה שיחות טובות אבל הכל נשאר בגדר המחשב ובנינו.
הוא היה יפה, היה לו משהו שליו בפנים, חיוך שאומר שלא הכל בסדר
אבל עוד יהיה והוא יודע את זה.
אף פעם לא הבנתי איך הוא בדיוק יודע אבל הוא ידע, הוא היה בטוח
בזה.
הייתה לו עמידה כפופה קצת, הוא הלך קצת מרושל, אולי מחוסר
ביטחון עצמי, הוא תמיד אמר שאין לו והוא היה רוצה.
אחרי כמה ריקודים שהשתייה באמת התחילה להשפיע עליי והראש שלי
כבר לא עבד כמו שצריך הסתכלתי עליו.
הוא עמד כמה מטרים ליד הדלת, ניסה לרקוד כמה שהוא יכול אחרי
בקבוק וודקה שלם.
הוא עזר לאנשים להרים את עצמם מהרצפה, זה לא כל כך הלך אבל היא
נחמד לראות אותו מנסה.
הלכתי אליו ופשוט הסתכלתי. הסתכלתי על הפנים שכל כך רציתי לגעת
בהם, להבין אותם, לחיות איתם.
כבר כמה זמן שרציתי ללכת אליו ואפשר להגיד שהאלכוהול בהחלט עזר
לי להתגבר על הפחד.
לא הייתי שיכורה, ידעתי בדיוק מה אני עושה ולמה, אבל נתתי לו
לחשוב אחרת, לא יכולתי לחיות עם העובדה של דחייה בפעם המי יודע
כמה אז החלטתי להסתכן אבל עם חגורת בטיחות קלה.
התחיל שיר חדש והתחלנו לרקוד, לא אחד עם השני אלא עם החברים
אבל הסתכלנו אחד על השני והמבטים היו כל כך חזקים, כאילו כלאו
אותנו במשך שנים ואנחנו רק מחכים להשתחרר לאוויר הנקי, לשמש,
אחד לשני.
לאט לאט התקרבנו והרגישו את התשוקה, הרגישו אותה כל כך חזק
שהיה נדמה לי אפילו שהפסיקו את המוזיקה רק בשביל להסתכל
עלינו.
התחלנו להתנשק בעדינות, לאט לאט, כאילו אנחנו רוצים לשמור את
הרגע הזה שאולי לא יחזור, הוא החזיק אותי חזק, אולי מפחד שאני
אברח לו, אולי מפחד שהוא יברח לי, אבל זה כבר לא היה אכפת לי
כי ידעתי שמפה והלאה, זה אני והוא, בלי מחשב ובלי פחד אלא פנים
מול פנים.
הנשיקות שלו עשו לי טוב, הם חיממו אותי, גרמו לי להרגיש בטוחה,
מוגנת.
לאט לאט הנשיקות הקטנות והעדינות נהפכו לנשיקות שרק חולמים
עליהם. אתם יודעים נשיקה שכל בחורה רוצה, לפחות פעם אחת בחיים
ולי זה קרה מהילד שבכלל לא ציפיתי ממנו.
אחרי חצי שעה של ניסיונות להעיר אותי קמתי מערמת המעילים
שהייתה מפוזרת בסוף החדר וראיתי אותו, אבל לא לידי, ליד מישהי
אחרת, כנראה יותר יפה, יותר מושכת אבל זה לא משנה כי אני יודעת
שיהיה טוב בסופו של דבר.
ככה החיוך שלו אומר, ואני מאמינה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אצא לי אל היער


גרפומן
הסלוגנים
בפיקניק משפחתי


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/06 0:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוריה המשוררת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה