New Stage - Go To Main Page

ברוש כהן
/
סיפור בהמשכים - חלק א'

צהרים. ליה יושבת בסלון וצופה בטלוויזיה.
נשמעת דפיקה בדלת.

ליה: כן. מי זה?
גיא: זה אני. גיא.
ליה: כן, כן, שנייה. מה קורה? (נותנת לו נשיקה על הלחי).
גיא: בסדר. באתי להביא לך את הסיכומים שלך.
ליה: אה... כן, זה. (מתיישבים על הספה).
גיא: אז... אם אני כבר פה, יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו.
ליה: רגע, רגע, זה המתח... (מרותקת לטלוויזיה).
גיא: נו, מה?. עכשיו תראי את זה שעות?
ליה: לא זה עוד שנייה נגמר. עוד 5 דקות.
גיא: לא נעים לי לחכות לך ככה ליה.
ליה: נו שנייה אחת קרצייה. הנה נגמר. יופי?
גיא: כן. אז... רציתי לדבר איתך על משהו.
ליה: דבר.
גיא: אממ... אז את זוכרת את הנשיקה שלנו, נכון?
ליה: כן.
גיא: תראי, אנחנו ידידים נורא טובים והכל, אני לא רוצה להרוס
את זה בגלל הנשיקה הזאת. אנחנו לא צריכים להיות חברים. את
עדיין אוהבת את ארנון, את אמרת לי בעצמך לפני כמה זמן שלא משנה
מה את עדיין תאהבי אותו. אני לא חושב שתוך חודש זה יכול
להשתנות.
ליה: כן, אבל...
גיא: ליה, תראי. אני לא רוצה להיפגע. מספיק נפגעתי ממך כשהיינו
חברים לפני שנה. אני יודע שאת רוצה למצוא תחליף לארנון. בגלל
זה היית איתי לפני שנה. אני לא רוצה להיות אחד מהקורבנות שלך
שאת זורקת אחרי שבועיים, חודש ובמזל חודשיים. אני מעדיף לעצור
את זה עכשיו פה מאשר להמשיך עם זה ולהיפגע.
ליה: טוב. אם זה מה שאתה רוצה (בעצב). תראה אני...
גיא: את אוהבת אותי בכלל?
ליה: אני לא יודעת. אני נמשכת אליך מאוד בזמן האחרון אבל אני
לא יודעת אם זאת אהבה.
גיא: הבנתי. טוב. בכל אופן אני מציע שנפסיק עם זה.
ליה: בסדר. (מחבקת אותו).
גיא: (מנשק אותה על הלחי נשיקות איטיות וארוכות).
ליה: אני אוהבת אותך
גיא: גם אני.
ליה: (מחבקת אותו ונוגעת לו בחזה החטוב)
גיא: את יודעת... אני רואה אותך, ואני לא יכול שלא לנשק אותך.
אני צריך להלחם בעצמי.
ליה: (מצחקקת).
גיא:(מנשק אותה בפה)
הם נגררים. מתנשקים בלהט ונשכבים אחד על השני בספה
ליה: (עוצרת אותו). גיא. אני חולה. אני מפחדת להדביק אותך
גיא: זה בסדר. כבר הדבקת אותי. (ממשיך לנשק אותה. הם נשכבים
שנית אחד על השני. הפעם יותר בלהט)
ליה: (עוצרת) אני מפחדת שאמא שלי תכנס, נו.
גיא: אז מה עושים? (מסתכלים אחד על השני)
ליה: אני לא יודעת (מתיישבת עליו)
גיא: יש לי רעיון מעולה (לוקח אותה בידיים לחדר)
ליה: לא נראה לי שזה רעיון טוב.
גיא: אז מה את מציעה?
ליה: בוא נלך לחדר של אחותי. (רצים לחדר)
גיא: (מגיעים לחדר) אני אוהב אותך
ליה:גם אני (מנשקת אותו)
הם מתנשקים בלהט, נשכבים על המיטה אחד על השני ונוגעים קלות
בגוף אחד של השנייה.

ליה: מה קורה פה?
גיא: אני לא יודע. כל מה שאני יודע זה שאני לא מסוגל לשלוט
בעצמי, אני לא מסוגל להפסיק לנשק אותך.
ליה: אז תנשק אותי (מתנשקים)
גיא: (עוצר את הנשיקה) את מרגישה אותו?
ליה: את מי?
גיא: את החבר שלי
ליה: הזין שלך? מה, הוא עומד?
גיא: כן. לכבודך
ליה: (צוחקת) יפה יפה (מביאה לו "בוקס" חלש באיבר)
גיא: היי! תיזהרי עליו
ליה: חפיף. הוא מספיק גדול גם ככה.
גיא: אז אני אחזיר לך בביצים גם, תיזהרי
ליה: או... אתה ממש מאיים עלי! (בציניות)
גיא: יש לך ציצים
ליה: גם לך. שלך יותר יפים
גיא: שלך יותר גדולים.
ליה: מעניין למה כפרה עליך
גיא: זה מזכיר לי את הסיטואציות עם נופר
ליה: אה (בעצב). אבל בשלב הזה כבר הייתם מתפשטים ועושים ביד
אחד לשני, לא?
גיא: כן, אבל בהתחלה היינו ככה.
ליה: וואלה. טוב לדעת.
גיא: טוב, בואי לא נדבר עליה. אין לי כוח לדבר עליה
ליה: היא התקשרה אליך מקודם ולא היית ממש נחמד אליה. לא מספיק
זרקת אותה?, מסכנה.
גיא: בסדר, היא כבר רגילה לכל זה
ליה: היא רגילה שאתה מנתק לה את הטלפון בפרצוף?
גיא: כן.
ליה: וואלה.
גיא: וואלה.
ליה: תגיד. אם לא היו לך גבולות עכשיו, שום דבר שעוצר בעדך. מה
היית הכי רוצה לעשות איתי?
גיא: בלי שום גבולות? זאת אומרת שגם לך אין גבולות
ליה: כן, נגיד.
גיא: אל תדאגי. אני לא חושב על סקס
ליה: כן בטח
גיא: אני חושב שהית עכשיו בלי חזייה, או בלי חולצה. בעצם, בלי
חולצה ובלי חזייה, ואני היתי בלי חולצה.
ליה: ומה הית רוצה לעשות איתי?
גיא: את יודעת. כמו שעשיתי בערך עם נופר. הייתי מנשק לך את
השדיים, נוגע וכאלה. את יודעת.
ליה: נחמד לשמוע
גיא: אבל זה לא יקרה. לא עכשיו. אנחנו לא חברים אז אני לא רוצה
שום דבר מעבר לזה. אני מגביל את עצמי.
ליה: למה?
גיא: מה למה?
ליה: למה אתה מגביל את עצמך?
גיא: את יודעת... אנחנו לא חברים ואני לא רוצה להיות סתם בן
חרמן שרוצה ממך סקס
ליה: אבל זה לא ככה. זה הדדי כל התשוקה הזאת
גיא: כן, אבל אני מרגישה כמו בן חרמן שמפתה אותך לשכב איתו.
אני לא רוצה שתחשבי עלי מחשבות כאלו. אני אוהב אותך, באמת
ליה: גם אני אוהבת אותך מתוק שלי. (מנשקת אותו)
ממשיכים להתנשק כמו מקודם, נשכבים על המיטה. גיא מתחיל לגעת
לליה בגב ובבטן.

ליה: גיא. מה אתה עושה?
גיא: סתם. זה נותן לי נוסטלגיה.
ליה: כן, אתה יודע זה קרה רק פעם אחת
גיא: לא. את לא זוכרת את הפעמים שהיינו יושבים מכורבלים אחד
בשני ומחממים את הידיים שלנו בגב אחד של השני?
ליה: אה, לזה התכוונת. חשבתי שהתכוונת למשהו אחר
גיא: לא
ליה: כן, זה קרה הרבה פעמים.
גיא: אני אוהב לגעת לך בבטן. את יודעת?. את יותר קלה מנופר. את
יודעת שאת כוסית ושאני מת על הגוף שלך נכון?
ליה: אני לא כוסית. די. אני שונאת את התחת והירכיים שלי
גיא: אני לא מבין אותך. את ממש רזה. יש לך גוף כזה יפה
ליה: אני לא אוהבת אותו. תפסיק להגיד את זה בבקשה
גיא: את כוסית, את כוסית, את כוסית, את כוסית, את כוסית....
ליה: (מנשקת אותו)
ממשיכים להתמרח אחד על השנייה. גיא עולה עם ידיו למעלה עד
שמגיע לחזה של ליה

ליה: (עוצרת את הנשיקה) גיא, מה נסגר?
גיא: לא יודע. קשה לי לשלוט בעצמי, אני אוהב אותך.
ליה: אממ... מה... אנחנו... טוב. (ממשיכה לנשק אותו)
גיא נוגע בחזה של ליה, מלטף אותו בעדינות. ואז מלטף את שני
שדייה בו זמנית, מרים את חולצתה למעלה ומוריד אותה מעליה

גיא: ליה. זה בסדר כל זה?
ליה: אממ... כן. (מנשקת אותו)
גיא: (פותח לה את החזייה, מוריד ממנה את החזייה ומתחיל לנשק
וללקק בתשוקה פראית את שדיה)
ליה: גיא. מה.. מה הולך פה?
גיא: אני לא יודע (מפסיק עם הכל)
ליה: מה אנחנו עושים?. נראה לי שאנחנו קצת נסחפים. אף פעם לא
הורדתי חזייה ליד מישהו.
גיא: תמיד יש פעם ראשונה, הא?
ליה: לא בנסיבות כאלו.
גיא: אז בואי נפסיק. קחי את החזייה והחולצה שלך (מושיט לה).
ליה: תודה.(מסתירה את שדיה עם החולצה) תסתובב בבקשה
גיא: מה?
ליה: לא יודעת. הם לא אוהבים שבוהים בהם
גיא: הציצים שלך?
ליה: כן
גיא: הציצים שלך או את?
ליה: שניהם.
גיא: כבר ראיתי הכל ונגעתי בהכל. זה באמת משנה?
ליה: כן. משנה לי. אני ביישנית
גיא: הבנתי. טוב אני מסתובב
ליה: ובלי להציץ! (מתלבשת)
גיא: אפשר כבר? (מסתובב)
ליה: גיא!! עוד לא סיימתי. יא חרמן כל הציצים שלי בחוץ.
גיא: (מנשק אותה)
נסחפים לתוך הנשיקה. ליה מורידה לגיא את החולצה. ממשיכים
להתנשק. מורידים אחד לשני את הבגדים עד שנשארים בעירום מלא.

ליה: כוס אמק!. גיא. אני לא יודעת מה קורה לי. אתה כל כך מגרה
אותי וזה מפחיד אותי כל כך.
גיא: מה את רוצה לעשות?
ליה: אתה באמת רוצה לדעת?
גיא: כן. אני אמרתי לך מקודם מה אני רוצה לעשות איתך. את לא
אמרת לי. מעניין אותי לדעת מה הפנטזיות של הבנות, במיוחד שלך.
ליה: חבל, אתה לא תדע מתוק.
גיא: למה לא?
ליה: ככה. אתה לא רוצה לדעת ואני לא רוצה לספר
גיא: אני מאוד רוצה לדעת
ליה: חבל. אולי עוד הרבה זמן. כשיתחשק לי.
גיא: רעה
ליה: לא רעה. אכזרית
גיא: אכזרית זה יותר גרוע, לא?
ליה: אני רעה ואכזרית ואני רוצה להרוג אותך!!( עושה פרצוף
מפחיד)
גיא: אני לא מסוגל לפחד ממך. את כל כך יפה
ליה: אתה אומר את זה כי אני שוכבת מתחתיך ערומה לגמרי.
גיא: אני לא יכול לראות את הגוף המדהים שלך כי אני עליך
ליה: אתה גם לא תראה (מכבה את האור מעל המיטה)
גיא: חרמנית שלי... אני אוהב אותך
ליה: אני חרמנית?. חוצפן. אתה האמא של החרמנים. אתה המצאת את
המושג הזה
גיא: לא להגזים
ליה: טוב. אז אתה היית השני שהגשים את המושג הזה
גיא: עכשיו זה נשמע יותר טוב
ליה: אני אוהבת אותך
גיא: אני אוהב אותך. את כל כך יפה, למרות שאני לא יכול לראות
אותך בגלל החושך הזה
ליה: אני יותר יפה בחושך
גיא: (מנשק אותה) את יפה בכל מצב
מתנשקים עד שגיא מנסה להחדיר את איברו אליה
ליה: גיא מה אתה עושה?
גיא: את יודעת.
ליה: אני לא יודעת. אף פעם לא עשיתי את זה
גיא: גם אני לא
ליה: אני לא מאמינה שלא עשיתם את זה. הייתם כל כך קרובים לזה.
עשיתם הכל חוץ מסקס. כאילו מה זה כבר? להחדיר לה את הזין שלך?.
מצצת לה ועשית לה ביד, אז...
גיא: מבחינתנו סקס היה קדוש, טהור. זה היה הדבר הכי עליון
בעולם.
ליה: אתם כל כך מוזרים, אתה והאקסית שלך, נופר
גיא: חפיף
ליה: אני לא רוצה לעשות את זה גיא.
גיא: למה?
ליה: כי אף פעם לא הגעתי לזה. הדבר הכי רחוק שעשיתי זה להוריד
חולצה. ואז פתאום אתה בא, שנינו רווקים חרמנים שלא יודעים מה
אנחנו רוצים. אנחנו מפשיטים אחד את השנייה וכמעט שוכבים, ומה
הקטע? אנחנו בכלל לא חברים, אפילו לא קרובים לזה.
גיא: כן. את צודקת
ליה: טוב. אני מתלבשת חזרה. עכשיו אתה יכול לא להסתובב, גם ככה
חושך ואתה לא רואה כלום.
גיא: ומה יקרה אם אני אדליק את האור? (מדליק את האור)
ליה: די! די! די!!!! תכבה אותו. (משכיבה אותו מעליה)
גיא: עכשיו אני מרגיש אותך. אמנם לא רואה, אבל גם זה משהו. למה
את לא רוצה שאני אראה את הגוף היפה שלך?
ליה: כי אני מתביישת ממך. אוקי?
גיא: יודעת מה?. לא איכפת לי מהגוף שלך. מצידי תהיי שמנה,
מכוערת עם חצ'קונים. אני אוהב אותך כל כך. זה לא מזיז לי בכלל.

ליה: זה לא קשור לזה בכלל
גיא: אז למה?
ליה: אני לא רוצה שתראה את הגוף שלי ויש לי את הסיבות שלי.
גיא: ואני רוצה לדעת מהן הסיבות האלו
ליה: חבל
גיא: אני אוהב אותך כל כך. (מנשק אותה)
ליה: (מפסיקה את הנשיקה)
גיא:  את תהרגי אותי היום. כל שנייה מפסיקה
ליה: אל תכעס עלי ותנסה לעשות לי רגשות אשם כי אני לא מראה לך
את הגוף שלי
גיא: אני לא כועס. אני מבין אותך. אני פשוט לא מבין ממה יש לך
להתבייש. מצדי, תראי אותי ערום כמה שבא לך. (קם מעל ליה)
ליה: לא גיא!!
גיא: ליה!. מה קרה לך? מה זה כל הסימנים האלו? מישהו הרביץ לך?
מה זה?
ליה: (מתחילה לבכות)
גיא: סליחה, סליחה. אני לא הייתי צריך לעשות את זה. אני פשוט
לא הבנתי מה הבעיה.
ליה: אני לא רוצה לדבר על זה בבקשה
גיא: מה לא רוצה לדבר? אין דבר כזה. את עכשיו אומרת לי. עכשיו
ליה: זה לא פשוט כל כך כמו שאתה חושב
גיא: דברי
ליה: (בוכה)
גיא: טוב סליחה שאני תוקפני אליך. סליחה מתוקה, סליחה. (מחבק
אותה)
ליה: זה לא בגללך
גיא: טוב. קדימה, תספרי לי
ליה: אבל אתה צריך להישבע לי שאתה לא מספר לאף אחד בעולם, ואתה
לא מדבר איתי יותר בחיים על זה. ברור?
גיא: כן, כן.
ליה: טוב. אז לפני שבוע בערך אני הלכתי להיפגש עם רותם. סתם
אתה יודע. ואז בדרך היו כמה נערים שיכורים, מסוממים, אני יודעת
(מתחילה לבכות).
גיא: את רוצה להפסיק?
ליה: ואז הם תפסו אותי ושאלו אותי כל מיני שאלות מוזרות כמו:"
את חרמנית?", "פעם קיבלת מכות בתחת משוט?". עניתי להם שלא
ושיעזבו אותי. אבל הם תפסו אותי בכוח ולא נתנו לי ללכת. הם
לקחו אותי לשיחים ו... (מתחילה לבכות)
גיא: אולי זה לא כל כך רעיון טוב שתספרי לי?
ליה: תשתוק. אני צריכה לספר למישהו. ואתה הידיד הכי טוב שלי.
גיא: אוקי. סליחה
ליה: ואז... אתה מתאר לעצמך מה שקרה. הם התחילו להכות בי עם
חגורה, להפשיט אותי, לאנו...
גיא: לאנוס אותך?
ליה: כן. (בוכה)
גיא: (מחבק אותה) אני אוהב אותך. שימותו בני הזונות האלו. את
התלוננת במשטרה?
ליה: מה?.. אממ.. לא. למה?
גיא: תגידי איפה את..?. לא משנה. אנחנו הולכים עכשיו למשטרה.
את מגישה עכשיו תלונה נגדם. את מבינה אותי?.
ליה: כן אני מבינה. אבל אני לא רוצה. תשכח מזה
גיא: אני לא שואל אותך, אני מציב לך עובדה. את לא יכולה לתת
להם להסתובב חופשי סתם ככה. הם יכולים ללכת ולעשות את זה לעוד
מישהי את מבינה את זה?
ליה: כן אני מבינה.
גיא: אז קדימה. בואי נתלבש יפה שלי. והולכים למשטרה. אני אבוא
איתך. אני אתמוך בך בסדר?
ליה: כן, בסדר. בעצם, זה לא בסדר בכלל!
גיא: למה? מה קרה?
ליה: לא יודעת. זה לא נראה לי. אני אתמוטט שם, ובטח לא יאמינו
לי
גיא: למה שלא יאמינו לך? אם את לא משקרת, אין שום סיבה
ליה: כן אבל..
גיא: אבל מה?
ליה: אתה צודק יפה שלי. אתה צודק, כן.
גיא: אז קדימה בואי תתלבשי. רק לפני אני חייב ממך נשיקה אחת
קטנה.
ליה: (מנשקת אותו).
גיא: תודה מותק.
גיא וליה מתלבשים





המשך יבוא...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/2/06 15:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוש כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה