New Stage - Go To Main Page

עדי דקל
/
סיטואציה הזויה.

כשישבתי בודדת,
בעננים מתבוננת,
וחורזת לעצמי חרוזים.
נשענת עליי,
נשמת אותי.
אני הקראתי לך שירים.
ישבנו בשינקין,
בגינה הקסומה.
מול המתנ"ס של ילדי השכונה,
ואני סיפרתי לך,
בין מילות אהבה,
על עצבותי הרבה.
איך שחשבתי,
איך שחלמתי,
להיות שם רחוק ולא פה איתך.
ואותך- אוהבת אני,
אבל לבד- הרבה יותר טובה.
ובחושניות מלטפת,
מלאה מסרים,
ככה, עם תחושת הלבד,
הצעתי לך נישואין.
ונענית.
חיבקת בעוז.
המצח שלי,
התחיל לכאוב.
ושם בשינקין,
מול המתנ"ס,
שנינו ישובים חבוקים.
ואני-
עדיין מקריאה לך שירים.
שאני כותבת אותם-
ללא בתים.
עם הרבה פסיקים.
הרבה כאבים.
מצטערת,
קצת,
ככה סתם,
על היום בו נפגשנו,
והצעתי לך-
להצטרף לחיים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/1/06 18:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דקל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה