התאפשר לי לברוח.
לקחת את הרגליים שלי וללכת,
להעלם בין האנשים,
להתגנב החוצה בלי שאף אחד יראה,
ללכת עד לקצה ולא לתת לו להימצא,
לשבור את הנורמה ולהטיל מטבע,
ללכת הצידה ולא לשמור טינה,
להחזיק ידיים ולרוץ בכל הכח,
ללכת כמה צעדים וכבר לא להיות שם.

התאפשר לי לברוח, אז ברחתי.


התאפשר לי להיות נאהבת.
להיות מבושמת בריח פרחים,
לשבת לצידו ולהסמיק משירים,
להנות ממנו עד כמה שאפשר,
לקבל את מה שלא נשאר,
לחייך חיוך תמים כי ככה סתם אוהבים,
להיות מוקפת בחיבוק חם שרק הוא יכול לתת,
לישון לצידו ולהרדם ולא לתקתק,
ולא להגיד מילה בידיעה שהוא ישים לב... תוך שניה.

התאפשר לי להיות נאהבת,
הוא אוהב אותי,
אז התאהבתי.


התאפשר לי לכתוב.
להוציא את כל מה שיש על הלב למרות שלפעמים זה כואב,
להקליד אותיות וליצור מילים חדשות,
לכתוב דפים על דפים ולקבל מחמאות מזרים.
לשטוף את עצמי באלפי אותיות, כאלו שיודעות על מה יש לי לבכות,
להכין יצירה, ולהנות ממנה... בתדהמה.
להיות המומה שאנשים הצליחו להבין, את מה ששוכן לי שם שנים.

התאפשר לי לכתוב - אז כתבתי.