המציאות היא אשר אתה בוחר לראות,
לעולם לא מאוחר מכדי לתפוס פיסת שמים, פיסת שלווה.
לא משנה עד כדי כמה הינך תלוש מהאדמה,
אינך אבוד.
כתמיד, הכוח בלבך.
מצא את המפתח אשר הטלת אל עברך, לעבר הכאב
לכיוון הסבל והמצוקה.
קח נשימה ארוכה.
וצלול עמוק אל תוך עצמך,
קר אך תתחמם מלהבת אמונתך,
מעייף אך תתעורר
מזוהר מטרתך.
שחה בכל כוחך,
המים מלוחים, צורבים, בלתי נסבלים.
אך יכל אתה להתעלות מעל הכאב
מעבר למגבלות של עצמך.

הגעת,
יבשה,
מנשק אותה בפיך.
סיימת את מסעך. אתה במרכז עצמך.
כאן אין עוד פחדים אין עוד כאבים.
כאן האוויר אפוף באושר ללא רבב.
פה
גן העדן הפרטי שלך.

ושוב הינך עומד מול העולם האפור עם הדמעות עוד נוטפות מלחייך
אך כעת המפתח בידיך,
ואתה רואה את האמת הנוצצת מבעד לעייניך...