New Stage - Go To Main Page


ערב בודד מול המקרר הריק,
אני והמקרר - חד הם.

המקרר עומד דומם, ניצב מולי,
מתריס כלפיי:
"כה ריק! כה ריק!"
ולי אין דבר להציע לו.

ואני סרוח על מיטה, בוהה,
מתריס כלפיו:
"רעב! רעב!"
ולו אין דבר להציע לי.

מתפקידי היה למלא אותו.
מתפקידו היה להשביע אותי.

המקרר ידע ימים יפים מאלו,
בחברת שותפו החדש והלא-מועיל:
ימים בהם ידע שפע,
מכל טוב הארץ, מכל הבא ליד,
עמוס לעייפה במכל המיטב.

גם שותפו, זה אנוכי,
ידע ימים יפים יותר:
ימים בהם הייתי גדוש בחום,
מלא באהבה עד להתפקע,
ויכולתי אף למסור נשמתי לבורא,
ולמותר מאושר.

וכעת שני שותפים כושלים,
בסימביוזה חסרה.
זהו ערב ריק מול המקרר הבודד,
המקרר ואני - חד הם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/1/06 9:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דיאמונד דוג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה