את טינה, בובת החרסינה, קנו בחנות יד שנייה מלאה באבק.
את טינה, בובת החרסינה, קנו בזול.
טינה, בובת החרסינה, לא יודעת לדבר, ולא לעשות קולות מיוחדים.
היא לובשת חיוך גדול ומזויף.
כשאף אחד לא רואה, מורידה טינה, בובת החרסינה את החיוך המזויף
מהפנים.
ואם היא שומעת מישהו מתקרב,
חיש מהר מבריגה לעצמה טינה, בובת החרסינה, שוב את החיוך
המלאכותי.
טינה, בובת החרסינה לעולם לא הצחיקה ילד,
כולם שכחו שטינה, בובת החרסינה, יושבת על המדף.
טינה, בובת החרסינה, הרגישה לבד ונמאס לה שאף אחד לא זוכר
אותה.
טינה נפלה מהמדף.
לטינה, בובת החרסינה, לא נשארו עיניים, גם האף והאוזניים
התחלקו לשיניים.
טינה, בובת החרסינה מצאה לה בית חדש.
אמנם המקום מלא צחנה, מלא קליפות ביצה ובננה.
אבל טינה מאושרת עכשיו, טינה לא לבד.
טינה, בובת החרסינה, מצאה רגל של דובי אחר,
עכשיו לטינה יש חבר.