פנים. יום. מטבח.
המטבח. שווילונותיו מוגפים - ריק מחפצים, פרט למקרר, שני
כיסאות, ושולחן. על השולחן - שני צנצנות, קומקום, שני ספלי קפה
ובתוכם כפיות. בכיסאות יושבים שני גברים, הם יושבים על
כיסאותיהם בנינוחות בעודם לוגמים מספליהם.

ניר לוגם מהקפה שלו לגימה ארוכה, לאחר מכן מביט לתוכו ואז הופך
את הכוס, אך כלום לא נשפך ממנה.

ניר
תכין לי עוד אחת...

מיקי מסיט את מבטו אל ניר.

מיקי
לא, אין זמן.

ניר
תן לי ליהנות מהאווירה עוד קצת ותכין לי עוד כוס קפה.

מיקי מביט בו למשך כמה שניות ולאחר מכן מדליק את הקומקום.

מיקי
נו אז מה אתה חושב? נכון אחלה של מקום מצאתי לנו?

ניר
אני חייב להודות, הפעם באמת הצלחת, היינו בהרבה בתים אבל אף
אחד מהם לא לא היה כזה.

ניר קם וניגש לפתוח את המקרר, הוא מוציא משם חלב וחוזר לשבת
בכיסאו.
טלפון מצלצל, מיקי מוציא מכיסו פלאפון ועונה.

מיקי
כן אדי... כן אנחנו בדרך... עם החפצים... סבבה אנחנו שם עוד
רבע שעה...

הוא סוגר וקם.

מיקי
בוא זזים, אדי רוצה שנחזור עם הדברים, ואנחנו חייבים להקדים
את הפקקים של אחר הצהריים.

ניר קם, מחזיר את החלב למקרר, ולאחר מכן מיקי וניר מוציאים
מכיסיהם כובעי גרב ושמים על ראשם,
הם הולכים לכיוון הדלת ומרימים שני שקים מלאים, מיקי פותח את
הדלת.


ניר
חכה!

ניר חוזר אל המטבח, מוציא את הקומקום מהחשמל ושם בשק. הוא מרים
את השק על כתפו, עוקף את מיקי ויוצא מהדלת.
מיקי מביט בתימהון.
מיקי
היית חייב את זה אההה... אתה יודע שזה מביא מזל רע לחזור
בחזרה, עכשיו לא נמצא מקום חניה...

מיקי יוצא וסוגר אחריו את הדלת, המצלמה עושה פן מהכניסה -
עוברת את המטבח ומגיעה לסלון, בסלון מופיעים שלושה אנשים -
גבר, אישה וילד. קשורים בחבלים לכיסאות כשפיותיהם חסומות גם כן
בחבל.

Fade out