|
כנראה שישנתי עשרים שנה או יותר
כל כך קשה פתאום להתעורר
דמעות כבר לא זולגות בקלות כמו פעם
וגם את כבר לא מצליחה להוציא אותי מדעתי
כנראה שהלכתי קצת רחוק מדי אל מול האור
כעת אפילו חושך נראה קצת אפור
קצת יבש, אפילו לא שלכת
גם חיוך זה כבר עניין של הרגל
בכפור הזה, במיטה הנוחה
את שמה יד על ירכי
סוף סוף עצב
השעון שוב מתקתק
נשימה רודפת נשימה... |
|
יום בחייה של
ארנבת:
מוסיקה יפיפיה
נשמעת ברקע בזמן
שהמסך עולה,
ואנו רואים את
היער ביום קיץ
בהיר. שפנפנה
מרקדת לה
ומכרסמת באיטיות
שיח שנמצא
בסביבה. היא
הולכת בעצלות על
מצע העלים הרך.
פתאום היא
מתחילה להשתעל
ומתפגרת.
וודי אלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.